טו כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת־כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַֽחֵמָ֛ה הַזֹּ֖את מִיָּדִ֑י וְהִשְׁקִיתָ֤ה אֹתוֹ֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י שֹׁלֵ֥חַ אֽוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶֽם׃ טז וְשָׁת֕וּ וְהִֽתְגֹּעֲשׁ֖וּ וְהִתְהֹלָ֑לוּ מִפְּנֵ֣י הַחֶ֔רֶב אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י שֹׁלֵ֖חַ בֵּֽינֹתָֽם׃ יז וָֽאֶקַּ֥ח אֶת־הַכּ֖וֹס מִיַּ֣ד יְהוָ֑ה וָֽאַשְׁקֶה֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֥נִי יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ יח אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וְאֶת־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְאֶת־מְלָכֶ֖יהָ אֶת־שָׂרֶ֑יהָ לָתֵ֨ת אֹתָ֜ם לְחָרְבָּ֧ה לְשַׁמָּ֛ה לִשְׁרֵקָ֥ה וְלִקְלָלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ יט אֶת־פַּרְעֹ֧ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם וְאֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־שָׂרָ֖יו וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ׃ כ וְאֵת֙ כָּל־הָעֶ֔רֶב וְאֵ֕ת כָּל־מַלְכֵ֖י אֶ֣רֶץ הָע֑וּץ וְאֵ֗ת כָּל־מַלְכֵי֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְאֶת־אַשְׁקְל֤וֹן וְאֶת־עַזָּה֙ וְאֶת־עֶקְר֔וֹן וְאֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית אַשְׁדּֽוֹד׃ כא אֶת־אֱד֥וֹם וְאֶת־מוֹאָ֖ב וְאֶת־בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ כב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵי־צֹ֔ר וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י צִיד֑וֹן וְאֵת֙ מַלְכֵ֣י הָאִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיָּֽם׃ כג וְאֶת־דְּדָ֤ן וְאֶת־תֵּימָא֙ וְאֶת־בּ֔וּז וְאֵ֖ת כָּל־קְצוּצֵ֥י פֵאָֽה׃ כד וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֣י עֲרָ֑ב וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָעֶ֔רֶב הַשֹּֽׁכְנִ֖ים בַּמִּדְבָּֽר׃ כה וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י זִמְרִ֗י וְאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י עֵילָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־מַלְכֵ֥י מָדָֽי׃ כו וְאֵ֣ת ׀ כָּל־מַלְכֵ֣י הַצָּפ֗וֹן הַקְּרֹבִ֤ים וְהָֽרְחֹקִים֙ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֔יו וְאֵת֙ כָּל־הַמַּמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּמֶ֥לֶךְ שֵׁשַׁ֖ךְ יִשְׁתֶּ֥ה אַֽחֲרֵיהֶֽם׃
֍֍֍
(טו) כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי, קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי, המרמזת על כך שיהיו בתוכם וביניהם מרידות ומהומות, וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם.
(טז) וְשָׁתוּ, וְהִתְגֹּעֲשׁוּ, וְהִתְהֹלָלוּ, מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם, כי תהיה חרב אומה באומה, וחרב איש ברעהו.
(יז) וָאֶקַּח אֶת הַכּוֹס מִיַּד ה', וָאַשְׁקֶה אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה' אֲלֵיהֶם.
(יח) אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה, וְאֶת מְלָכֶיהָ, אֶת שָׂרֶיהָ, לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה, לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה.
(יט) אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְאֶת עֲבָדָיו, וְאֶת שָׂרָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, כי מצרים נחרבה לאחר שנחרבה ירושלים.
(כ) וְאֵת כָּל הָעֶרֶב – תערובת של גויים מעמים שונים, וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ, וְאֵת כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת אַשְׁקְלוֹן, וְאֶת עַזָּה, וְאֶת עֶקְרוֹן, וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד (כי רוב העיר אשדוד כבר נכבשה על ידי פרעה, ולכן כאן כותב 'שארית אשדוד').
(כא) אֶת אֱדוֹם, וְאֶת מוֹאָב, וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹן.
(כב) וְאֵת כָּל מַלְכֵי צֹר, וְאֵת כָּל מַלְכֵי צִידוֹן, וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם.
(כג) וְאֶת דְּדָן וְאֶת תֵּימָא וְאֶת בּוּז מבני ישמעאל, וְאֵת כָּל קְצוּצֵי פֵאָה – שאר בני ישמעאל ובני קטורה, שקצצו את ערלת בשרם.
(כד) וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב, וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר.
(כה) וְאֵת כָּל מַלְכֵי זִמְרִי, וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֵילָם, וְאֵת כָּל מַלְכֵי מָדָי.
(כו) וְאֵת כָּל מַלְכֵי הַצָּפוֹן, הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל אָחִיו, וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם את כוס חמת ה'.
