משנה ה: הַטְּהוֹרִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל הַמְצֻפֶּה, כְּנָפַיִם הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי, וּשְׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, הַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת, טְהוֹרִין. סַנְדְּלֵי בְהֵמָה שֶׁל מַתָּכוֹת, טְמֵאִין. שֶׁל שַׁעַם, טְהוֹרִין. הַסַּיִף מֵאֵימָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ. וְהַסַּכִּין, מִשֶּׁיַשְׁחִיזֶנָּה:
משנה ה: ואלו הם החלקים הַטְּהוֹרִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל – מוט מתוח בין שתי הבהמות, נמשך לאורך הבהמות, והוא עצמו מחובר לעגלה, אם הוא עשוי מעץ הַמְצֻפֶּה במתכת, כיון שהעץ עצמו אינו מקבל טומאה, והמתכת מיועדת לשמש את העץ ואינה כלי בפני עצמו, כְּנָפַיִם – בשתי הקצוות של המוט המחבר את העול לבהמות יש כמין שתי קרניים של מתכת מכאן ומכאן (ו'כנף' מלשון קצה, כמו 'על כנפי בגדיהם'), באופן שאינן עשויות לקבל את הרצועות (כמו במשנה הקודמת) אלא הן כנפיים הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי, וּשְׁפוֹפָרוֹת של מתכת חלולות הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, ואף קול זה הוא ל'נוי', ולא כדי לזרז את הבהמות בהליכתן, וְהָאֲבָר – עופרת שֶׁתלויה לנוי בְּצַד צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל – טס מתכת המקיף את גלגלי העץ של העגלה, ומגן עליהם שלא ישברו מהאבנים שבדרך, הַטַּסִּים – טסי מתכת דקים התלויים בעול ובעגלה לנוי, וְהַצִּפּוּיִים – מתכת המצפה חלקים שונים בעגלה, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שבעגלה, העשויים לנוי בלבד (בשונה מהמסמר המוזכר במשנה הקודמת, שמחבר את כל חלקי העגלה), הרי הם טְהוֹרִין. סַנְדְּלֵי בְהֵמָה שֶׁל מַתָּכוֹת, העשויים להגן על רגלי הבהמה מהאבנים שבדרכה, אף שסתם כלים המיועדים לשימוש הבהמה אינם מקבלים טומאה, סנדלים אלו טְמֵאִין – מקבלים טומאה, כיון שדרך החיילים להשתמש בהם לשתיית מים בהיותם במלחמה, אבל סנדלי בהמה שֶׁל שַׁעַם, שהוא מין עץ, טְהוֹרִין – אינם מקבלים טומאה, שכיון שהם מתקלקלים מהר אין דרך בני אדם לייחדם לשתיה. הַסַּיִף, מֵאֵימָתַי הוא מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ – משעה שישוף ויחליק אותו, ואף שאינו מושחז ומחודד, כיון שאנשי החיל משתמשים בו במלחמה להכות בכח רב, ואינם צריכים שיהא מחודד כל כך. וְהַסַּכִּין, מקבלת טומאה רק מִשֶּׁיַשְׁחִיזֶנָּה ותהיה מחודדת, שבלא זה אינה ראויה לשימוש המיוחד לה.
