807. ימים טובים (ב)

הַמְּיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, יִתְּנוּ אֶל לִבָּם דָּבָר בְּעִתּוֹ, עַל מַה הַיָּמִים נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, וּמַה הִגִּיעַ עַל יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְיַעֲמִיק בְּמַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָעַמִּים, וְחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָנוּ, וְלֹא זָז מֵחַבְּבֵנוּ, וְנָתַן לָנוּ יָמִים טוֹבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם מַשְׁפִּיעַ עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם בְּחִירוֹ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, עַד שֶׁצִּוָּנִי לִשְׂמוֹחַ בְּיוֹם טוֹב, וּלְמִצְוָה יֵחָשֵׁב לָנוּ, וְקוֹבֵעַ לָנוּ שָׂכָר, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת, הֲיֵשׁ דָּבָר מָתוֹק מִזֶּה. כָּזֹאת וְכָזֹאת הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, וְיַעֲמִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל שֶׁלֹּא לִשְׂמוֹחַ.

בִּכְלָל מִצְוַת יוֹם טוֹב, לְשַׂמֵּחַ לֵב אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כְּפִי כֹּחוֹ וּכְפִי הָרָאוּי לָהֶם, לְפִי רְצוֹנָם. וְאָמְרוּ חז"ל 'מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִים, שֶׁאֵין יוֹצְאִים מִבֵּיתָם בָּרֶגֶל, דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתְךָ'.

וּבִכְלָל מִצְוַת הַיּוֹם לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים קֹדֶם כָּל יוֹם טוֹב כְּפִי כֹּחוֹ, וְיָדוּעַ כַּמָּה הֶחְמִירוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל זֶה, וְאָמְרוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר אֶת הָעֲנִיִּים בְּיוֹם טוֹב, וְאִם רוֹאֶה שֶׁאֵין לָהֶם בְּמַה לִשְׂמוֹחַ, כִּבְיָכוֹל בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן לֹא יִמְנַע הָאָדָם מִלָּתֵת לַעֲנִיִּים בְּכָל יוֹם טוֹב כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, וְיִירָא וְיִפְחַד וְלֹא יִסְתַּפֵּק בִּנְתִינָה מוּעֶטֶת, אֶלָּא לְפִי גֹּדֶל מָמוֹנוֹ כָּךְ יִתֵּן לַעֲנִיִּים, וְאָז יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, וְלֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלוֹ, וְהָיָה שָׁלוֹם בְחֵילוֹ.