יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 152, ספר ירמיהו, פרק כו, ז-טז

ז וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּֽהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם אֶֽת־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ ח וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּֽהֲנִ֧ים וְהַנְּבִיאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ ט מַדּוּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלוֹ֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּֽחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כָּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ י וַֽיִּשְׁמְע֣וּ ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּֽעֲל֥וּ מִבֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר־יְהוָ֖ה הֶֽחָדָֽשׁ׃ יא וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט־מָ֨וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּֽאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאָזְנֵיכֶֽם׃ יב וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֨הוּ֙ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃ יג וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּק֖וֹל יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהוָ֔ה אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ יד וַֽאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ־לִ֛י כַּטּ֥וֹב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵֽינֵיכֶֽם׃ טו אַ֣ךְ ׀ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֗וּ כִּ֣י אִם־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹֽתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל־יֹֽשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶֽאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאָזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ טז וַיֹּֽאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכָל־הָעָ֔ם אֶל־הַכֹּֽהֲנִ֖ים וְאֶל־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃

֍֍֍

(ז) וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים (-כהנים לעבודה זרה) וְהַנְּבִאִים (-נביאי השקר) וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית ה'.

(ח) וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם, וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים (כהני העבודה הזרה ונביאי השקר), שהכחישו את נבואתו, וְכָל הָעָם הצטרפו אליהם, ואף על פי שהמון העם האמינו שנבואתו אמת מעם ה', לא רצו שיתנבא אליהם, לֵאמֹר – וכך אמרו לו העם, אף על פי שנבואתך אמיתית, ומצד הדין אינך חייב מיתה, מכל מקום מוֹת תָּמוּת על ידינו, שלא כדין.

(ט) כי מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם ה' נגד רצוננו, לֵאמֹר, כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה, וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב. וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית ה'.

(י) וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, ולשרים לא יאות לשפוך דם נקי שלא כדין, ולכן רצו לבחון האם חייב הוא מיתה מצד הדין, ואז הסתלקו משם המון העם, כי האמינו בנבואתו וידעו שעל פי הדין אינו חייב מיתה, ונשארו שם רק כהני העבודה זרה ונביאי השקר, וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ אל בֵּית ה', וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר ה' הֶחָדָשׁ.

(יא) וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם, לֵאמֹר, מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה, כי מתנבא הוא נבואת שקר בשם ה', כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם, ואילו נביאי השקר אמרו בשם ה' שיהיה שלום, ורצו להורגו מצד הדין והמשפט, כדין נביא שקר.

(יב) כיון שראה ירמיהו שנביאי השקר רוצים להורגו כדין נביא שקר, והמון העם רוצים להורגו אף שיודעים שהוא נביא אמת, כדי לסלק מעליהם את נבואות הפורענות שהתנבא עליהם, השיב תשובות לשני הצדדים הללו, וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים, הרוצים להורגו מצד הדין, וְאֶל כָּל הָעָם הרוצים להורגו בחינם, לֵאמֹר, ה' שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם, וכיון שנבואתי אמיתית, אין לכם להורגני מצד הדין והמשפט.

(יג) ועתה פנה אל המון העם הרוצים להורגו כדי שלא יתנבא עליהם פורענות ואמר להם, מכך שה' שלחני לומר לכם נבואה זו הרי זה סימן שרוצה הוא שתחזרו בתשובה, וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם, וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְיִנָּחֵם ה' אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם, וכך לא תבוא עליכם הרעה שאתם חוששים ממנה.

(יד) וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם אם תרצו להורגני, עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב – אם אתם חושבים כדעת נביאי השקר שהריגתי היא הדבר הטוב מצד הדין, וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם – אם אתם חושבים כהמון העם שתבוא לכם תועלת מכך שלא תשמעו את נבואתי.

(טו) אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ שאתם טועים בשני הדברים, כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי לא תהיה לכם תועלת מכך למנוע את הפורענות שבנבואתי, כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם, וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת, וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ, להוסיף חרון אף ה' עליכם. וגם אין זה הדבר הטוב והנכון מצד הדין והמשפט, כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי ה' עֲלֵיכֶם, לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

(טז) ואז קיבלו השרים את דברי ירמיהו לגבי זה שנבואתו אמיתית, וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים שטענו שנבואתו שקר, אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת על פי הדין, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, ונבואתו אמיתית, אך עדיין רצו המון העם להורגו שלא כדין, מחמת שחשבו שהפורענות תבוא עליהם מחמת נבואותיו.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?