מסכת כלים, פרק טז, משנה ג

משנה ג: הַקְּנוֹנִין הַקְּטַנִּים, וְהַקְּלָתוֹת, מִשֶּׁיַּחְסֹם וִיקַנֵּב. הַקְּנוֹנִים הַגְּדוֹלִים, וְהַסּוּגִין הַגְּדוֹלִים, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה שְׁנֵי דוּרִים לָרֹחַב שֶׁלָּהֶם. יָם נָפָה, וּכְבָרָה, וְכַף שֶׁל מֹאזְנַיִם, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה דוּר אֶחָד לָרֹחַב שֶׁלָּהֶן. הַקֻּפָּה, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה שְׁתֵּי צְפִירוֹת לָרֹחַב שֶׁלָּהּ. וְהֶעָרָק, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה בוֹ צְפִירָה אֶחָת:

משנה ג: הַקְּנוֹנִין הַקְּטַנִּים – מסננות העשויות מעלים של דקל, ומשתמשים בו לברור קטניות, וְהַקְּלָתוֹת – קופות קטנות, גמר מלאכתן לקבל טומאה הוא מִשֶּׁיַּחְסֹם – יסיים את עשיית שפת הכלי, וִיקַנֵּב – יחתוך את הקצוות של העלים. הַקְּנוֹנִים הַגְּדוֹלִים – מסננות גדולות, וְהַסּוּגִין הַגְּדוֹלִים – קופות גדולות, גמר מלאכתן הוא לאחר שסיים לארוג את תחתית הכלי, והתחיל לארוג את דפנות הכלי מלמטה למעלה, מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה שְׁנֵי דוּרִים – שני עיגולים של אריגה לָרֹחַב שֶׁלָּהֶם – לעשיית רוחב הדפנות של הכלי.

יָם נָפָה, והיינו יריעה ארוגה משיער שיש סביבה מסגרת של לוח עץ (ובכך היא דומה לים, המוקף יבשה) ומנפים בה את הסולת מהסובין המעורבים בו, וּכְבָרָה – מסננת שמסננים בה קטניות וכדומה, וְכַף שֶׁל מֹאזְנַיִם, אם נעשו כלים אלו מִקָּנִים או מֵעָלִים וכדומה, גמר מלאכתם לקבל טומאה הוא מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה דוּר אֶחָד לָרֹחַב שֶׁלָּהֶן – כשיארוג שורה אחת עבור דפנות הכלי. הַקֻּפָּה, העשויה קנים או עלים, גמר מלאכתה לקבל טומאה לאחר שסיים לארוג את תחתית הקופה, ומִשֶּׁיַּעֲשֶׂה שְׁתֵּי צְפִירוֹת – שתי שורות של אריגה לָרֹחַב שֶׁלָּהּ – בדפנות הקופה. וְהֶעָרָק, שהוא כלי העשוי לשטוח עליו פירות וכדומה ולכן אין דפנותיו גבוהות כל כך, גמר מלאכתו הוא לאחר שארג את תחתיתו, ומִשֶּׁיַּעֲשֶׂה בוֹ צְפִירָה אֶחָת לגובהו.