822. קרבנות (ב)

וְאַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם לוֹמְדִים פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, וְסֵדֶר פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת, וְסֵדֶר הַמַּעֲרָכָה, וּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן, וְיֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים כָּל פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת. אָמְנָם, לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְדֻקְדֶּקֶת בְּכָךְ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן וְלָתֵת לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ בִּקְרִיאָה זוֹ, וּמִכָּךְ נִרְאָה שֶׁהַקּוֹרֵא בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב – לֹא יַשִּׂיג אֶת הַתּוֹעָלִיּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְלָכֵן רָאוּי וְהָגוּן לְהִתְחַזֵּק לִלְמֹד סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת וְסֵדֶר פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת בְּכַוָּנָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ הַמְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

֍ ֍ ֍

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר חֲנָנוֹ הַשֵּׁם לִהְיוֹת חֶלְקוֹ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, מַה טוֹב וּמַה נָעִים שֶׁיִּקְבַּע עִתִּים לִלְמֹד בש"ס אוֹ בַּרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גְּדוֹלָה לְיוֹצְרוֹ, יוֹתֵר מִשְּׁאָר לִמּוּדִים. עַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חז"ל 'אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ'.