מסכת כלים, פרק יז, משנה יג

משנה יג: כֹּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר, חוּץ מִכֶּלֶב הַמַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹרֵחַ לַיַּבָּשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן הַגָּדֵל בַּיָּם וְחִבֵּר לָהֶם מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, טָמֵא:

משנה יג: כֹּל בעל חיים שֶׁגדל בַּיָּם, כגון דגים וחיות המים, הרי הוא טָהוֹר, בין בעל החיים עצמו ואפילו לאחר שמת, ובין כל כלי שנעשה מעורות או עצמות של בעלי חיים שבים (או בנהרות ואגמים), כיון שנאמר בפסוק לגבי כלים המקבלים טומאה 'אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר' (ויקרא יא לב), ודרשו חכמים שכשם שבגד נעשה מדבר הגדל בארץ, אף עור הוא של בעל חיים שגידולו בארץ, למעט בעלי חיים שגידולם במים, חוּץ מִכֶּלֶב הַמַּיִם, שאף על פי שהוא נמצא במים, כלי הנעשה מעורו או עצמותיו מקבל טומאה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹרֵחַ לַיַּבָּשָׁה כשבאים לצוד אותו, ומחמת כן אינו נחשב כחית המים אלא כשאר חיות היבשה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן עור או עצם של בעל חיים הַגָּדֵל בַּיָּם, וְחִבֵּר לָהֶם משהו מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, אם זהו דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, הרי כל הכלי טָמֵא (-מקבל טומאה).