יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 87, מסכת יבמות, פרק שמיני

הֶעָרֵל – כהן שלא נימול, אפילו אם היה הדבר בהיתר, וכגון שמתו אחיו מחמת מילה ויש סכנה למולו, וכן כָל
הכהנים הַ טמֵאִים, לֹא יֹא כל ו בִֻ תרוֻמָה, ובגמרא יבואר הטעם לכך, אבל על אף שהם עצמם אסורים בתרומה, מכל
מקום נ שֵיהֶם ועַ בדֵיהֶם יֹא כל ו, כיון שהפסול שלהם אינו פסול עצמי, אלא פסול מקרי בגופם, ולכן אינו פוסל אלא
אותם עצמם, ולא את אותם האוכלים מכוחם, כנשיהם ועבדיהם.
כהן שהוא פצוֻעַ דַֻכָֻא, וכן כהן שהוא כרוֻת שָ פכָה, שמחמת מומים אלו אינו יכול להוליד, ואסור לו לישא בת
ישראל ]אלא רק גיורת[, הֵם ועַ בדֵיהֶם, יֹא כל ו בתרומה, ככל כהן, נ שֵיהֶם לֹא יֹא כל ו, כיון שבת ישראל אסורה עליו,
וביאת פסול על בת ישראל פוסלת אותה מכהונה ומאכילה בתרומה, ואִם לֹא ידָעָהֻ ]-אם לא בא עליה[ מִ שֶ נַֻעֲ שָה
פצוֻעַ דַֻכָֻא וֻ כרוֻת שָ פכָה, נמצא שלא נפסלה לכהונה, והֲרֵי אֵלֻ ו ]-נשותיהם[ יֹא כל ו.
מבארת המשנה, אֵי זֶה הוֻא פצוֻעַ דַֻכָֻא, כָֻל שֶנִֻ פ צע ו בֵֻיצִים שֶלֻ ו, וַאֲפִילֻ ו אַחַת מֵהֶן. ואיזה הוא כרוֻת שָ פכָה, כָֻל
שֶנִֻ כרַ ת הַגִֻיד, אבל אִם נִ שתַֻיֵֻר מֵעֲטָרָה ]-שורת הבשר המקיפה את מקום המילה[ לכיוון הגוף אֲפִילֻ ו כחוֻט הַ שַעֲרָה
סביב, כָֻ שֵר.
מוסיפה המשנה ומבארת את דינם לגבי נישואין: פצוֻעַ דַֻכָֻא וֻ כרוֻת שָ פכָה, אסורים לישא בת ישראל, ומֺתָֻרִים
בגִיֻוֹרֶת וֻ מ שֺ חרֶרֶת, ואֵין אֲסוֻרִין אֶלָֻא מִלָֻבֹא בַֻקָֻהָל, שֶנֶֻאֱמַר )דברים כג ב( 'לֹא יָבֹא פצוֻעַ דַֻכָֻא וֻ כרוֻת שָ פכָה בִֻ קהַל ה".

גמרא
שנינו במשנה, אי זה הוא פצוע דכא וכו'. הגמרא מביאה ברייתא בענין זה: תָֻנ ו רַבָֻנָן בברייתא, אֵי זֶה הוֻא ' פצוֻעַ
דַֻכָֻא', כָֻל שֶנִֻ פ צע ו בֵֻיצִים שֶלֻ ו, והיינו פצע הנעשה ממכת חרב או סכין, וַאֲפִילֻ ו אַחַת מֵהֶן, וַאֲפִילֻ ו נִ קֻב ו נקב שאין בו
חסרון, וַאֲפִילֻ ו נִמֻוֹק ו – הוקטנו מחמת מכה וכדומה, וַאֲפִילֻ ו חָ סר ו מחמת מכה וכדומה. אָמַר רַ בי יִ שמָעֵאל בנ ו שֶל
רַבִֻי יוֹחָנָן בֶֻן ברוֹקָא, שָמַ עתִֻי מִפִֻי חֲכָמִים – חכמי הסנהדרין, בכֶרֶם ביַ בנֶה – כשגלתה הסנהדרין ליבנה, והיו יושבים
שורות שורות ככרם, כָֻל שֶאֵין ל ו אֶלָֻא בֵֻיצָה אַחַת, אֵינ ו אֶלָֻא כִֻ סרִיס חַמָֻה – כאדם שנעשה סריס מחמת מחלה
וכדומה, בידי שמים, וכָ שֵר.
הגמרא מבארת את דינו של פצוע דכא בידי שמים: אָמַר רַב יהוֻדָה, אָמַר שמוֻאֵל, פצוֻעַ דַֻכָֻא בִֻידֵי שָמַיִם, כגון שנולד
כך, או שנגרם לו הדבר מחמת רעמים או ברד וכדומה, כָֻ שֵר, ורק פצוע בידי אדם אסור לבא בקהל. אָמַר רָבָא,
ראיה לדין זה, הַ ינ ו דֻקָרֵינַן – לכן כתבה התורה 'פָֻצוֻעַ ', ולֹא קָרֵינַן 'הַפָֻצוֻעַ ', בה"א הידיעה, שמשמעותו שפצוע הוא
מזמן לידתו, ומשמעות לשון 'פצוע' היינו שנפצע לאחר זמן, ולימדה בכך התורה שמי שהוא פצוע ממעי אימו, הרי
הוא כשר, ובדומה לכך כל מי שנפצע בידי שמים, כשר הוא.
כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי
הלכות ביום'
מביאה הגמרא לימוד נוסף לדין זה: במַ תנִיתָא תַֻנָֻא – שנינו בברייתא בענין זה, נֶאֱמַר )דברים כג ב( 'לֹא יָבֹא פצוֻעַ
דַֻכָֻא', ונֶאֱמַר בפסוק שאחריו )דברים כג ג( 'לֹא יָבֹא מַ מזֵר', וכיון שבשניהם נאמרה לשון 'לא יבא', יש ללומדם זה
מזה, מַה לֻהַלָֻן – כשם שממזרות זהו מום שנוצר בִֻידֵי אָדָם, על ידי ביאת איסור שעשו אביו ואמו, אַף כָֻאן, בפצוע
דכא, מדובר שנעשה הדבר בִֻידֵי אָדָם, אבל אם היה פצוע בידי שמים, כשר.

הגמרא מבארת עתה את אופני המומים הפוסלים: אָמַר רבָא, 'פָֻצוֻעַ ' פוסל בכֺלָֻן, 'דַֻ ך ' פוסל בכֺלָֻן, 'כָֻרוֻת' בכֺלָֻן,
ומבארת הגמרא, 'פָֻצוֻעַ בכֺלָֻן', בֵֻין שֶנִֻ פצַע הַגִֻיד, בֵֻין שֶנִֻ פ צע ו בֵֻיצִים, בֵֻין שֶנִֻ פ צע ו חוֻטֵי בֵֻיצִים. 'דַֻ ך בכֺלָֻן', בֵֻין שֶנִֻדַֻ ך
]-התמעך[ הגִֻיד, בֵֻין שֶנִֻ דֻכ ו בֵֻיצִים, בֵֻין שֶנִֻ דֻכ ו חוֻטֵי בֵֻיצִים. 'כָֻרוֻת בכֺלָֻן', בֵֻין שֶנִֻ כרַת הַגִֻיד, בֵֻין שֶנִֻ כ רת ו גִֻידֵי בֵֻיצִים,
בֵֻין שֶנִֻ כ רת ו חוֻטֵי בֵֻיצִים.
הגמרא מביאה מין פסול נוסף, העשוי לחזור לכשרותו: תָֻנ ו רַ בנָן – שנו חכמים בברייתא, נִקַֻב הגיד, פָֻסוֻל מלבא
בקהל, מִ פנֵי שֶהוֻא שוֹתֵת – כיון שזרעו שותת ואינו יורה כחץ, ואינו ראוי להוליד. ואם לאחר זמן נִ סתַֻם הנקב, הרי
זה כָֻ שֵר, מִ פנֵי שֶהוֻא מוֹלִיד. וזֶה ו פסוֻל שֶחוֹזֵר להֶ כ שֵר ו. מבררת הגמרא, לשון 'זֶה ו' שנקטה הברייתא, למִעוֻטֵי מַאי –
מה כוונתה למעט בכך. ומבארת, למִעוֻטֵי קרוֻם שֶעָלָה מֵחֲמַת מַכָֻה בָֻרֵיאָה – למעט אופן שנטרפה בהמה על ידי נקב
שנעשה בריאה, ונסתם הנקב על ידי קרום, ] דֻאֵינ ו נחשב קרוֻם המועיל לענין זה[, ואינה חוזרת לכשרותה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?