מצוה פא) שלא להטות משפט רשע

פרשת משפטים

"לא תטה משפט אביונך בריבו" (שמות כג ו)

מצוות לא תעשה, שלא להטות את הדין על אחד מבעלי הדין כשיודע הדיין שהוא רשע בעל עבירות, שנאמר 'לא תטה משפט אביונך בריבו', ו'אביון' האמור כאן פירושו שהוא אביון במצוות, שהרי לא יתכן לפרש שמדובר באביון מממון, וכי יעלה על הדעת שמחמת שאין לו ממון יטו עליו את הדין לגזול ממנו ממון נוסף. אלא הציווי הוא על האביון במצוות, שלא יאמר הדיין הואיל ורשע הוא – אטה עליו את הדין, אלא ידון דין אמת, כי הקב"ה מעניש את הרשעים, ואין זה תפקידו של הדיין.

שרש השוואת הדין בכל אדם, דבר מושכל הוא.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, באנשים הראויים לדון.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת אֶת הַדִּין לְרָעַת אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג ו) 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ', וַהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁכַּוָּנַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל אֶבְיוֹן בְּמָמוֹן, שֶּׁאֵין צֹּרֶךְ לְהַזְהִיר אֶת הַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִגְזֹל אֶת מָמוֹן הָאֶבְיוֹן, אֶלָּא וַדַּאי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא אֶבְיוֹן בְּמִּצְוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע לֹא יֹאמַר הַדַּיָּן הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא אַטֶּה עָלָיו אֶת הַדִּין, כִּי ה' הוּא הַמַּעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים, וְאֵין זֶה תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַדַּיָּן לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרָשָׁע.

שֹׁרֶשׁ הַשְׁוָאַת הַדִּין בְּכָל אָדָם, דָּבָר מֻשְׂכָּל הוּא.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לָדוּן, אֲבָל לֹא בַּנָּשִׁים, שֶׁאֵינָן דָּנוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ, וְהִטָּה אֶת הַדִּין עַל הָרָשָׁע, אֵינוֹ לוֹקֶה, אֶלָּא עָבַר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ.