תפילת שחרית, תחנון (צא)

תחנון

הן כבר עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי – עיני כהתה (-ונדמה לי כאילו אני רואה דרך זכוכית ועששית, רש"י) מרוב הכעס (-שאויבי מכעיסים אותי וגורמים לי לבכות), עָתְקָה – נזדקנה עיני מלראות, בְּכָל – בגלל כל צוֹרְרָי (-שונאי המצרים לי).

סוּרוּ והתרחקו מִמֶּנִּי (-לבלי לנגוע בי לרעה) כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן – עושי עַוְלָה, כִּי מעתה כבר שָׁמַע יְהֹוָה והקשיב קוֹל בִּכְיִי למלא את בקשתי (-להבריאני, ואז אוכל להנקם מכם).

שָׁמַע יְהֹוָה את תְּחִנָּתִי, יְהֹוָה את תְּפִלָּתִי יִקָּח ויקבל מעתה.

יֵבֹשׁוּ (-יתביישו) וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי בראותם שנרפאתי מחליי, ואז יָשֻׁבוּ אלי להשלים עמי, יֵבֹשׁוּ ממני אך רָגַע קט (-כי מיד אסלח להם על כל הרע שעשו עמדי, אלשיך ומצו"ד).