יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 89, מסכת יבמות, פרק שמיני

גמרא
התבאר במשנה שיש חילוק לענין ההלכה בין סריס חמה לבין סריס אדם. מבררת הגמרא, הֵיכִי דָּמֵי – באיזה אופן נחשב האדם כסְרִיס חַמָּה. ומבארת, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל שֶׁלֹא רָאָה מֵעוֹלָם שָׁעָה אַחַת בְּכַשְׁרוּתוֹ, אלא נולד כשהוא סריס [ולכך הוא מכונה 'סריס חמה', כיון שלא ראה את החמה אלא כשהוא סריס]. מבררת הגמרא, מִנָּא יַדְעִינָן – כיצד ניתן לדעת דבר זה, שהיה הוא סריס מזמן לידתו. ומבארת, אָמַר אַבַּיֵּי, כָּל הַמֵּטִיל מַיִם, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּפָּה – אין מי רגליו הולכים למרחוק ונעשים כמין כפה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, סִימָנֵי סָרִיס וְאַיְלוֹנִית, וְכן סימנים של תינוק בֶן שְׁמוֹנָה – הנולד לאחר שמונה חודשי עיבור, שבזמנם לא היה עשוי לחיות, אֵין עוֹשִׂין בָּהֶן מַעֲשֶׂה – אין מחזיקים אותם בגדלות עַד שֶׁיְּהוּ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה.
תמהה הגמרא, וּבֶן שְׁמוֹנָה – הנולד לשמונה חודשים, מִי קָא חָיִי – וכי עשוי הוא לחיות זמן רב כל כך, עד שיהיה בן עשרים שנה, וְהָתַנְיָא – והרי שנינו בברייתא, בֶּן שְׁמוֹנָה – תינוק הנולד לשמונה חודשים, הֲרֵי הוּא כְּאֶבֶן, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת, כדין מוקצה, אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה של הולד ושלה, שלא יתרבה החלב בגופה ותסתכן, ועל כל פנים מוכח שבודאי אינו חי, ולכן דינו כמוקצה, וכיצד אמרה הברייתא שכשיהיה בן עשרים שנה יהיה דינו כגדול. מתרצת הגמרא, הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן – באיזה אופן עוסקת הברייתא האומרת שבן שמונה עשוי לחיות שנים רבות, בְּאופן שאין ידוע בבירור שהוא בן שמונה חודשים, אלא (שֶׁלֹא גָּמְרוּ) [בְּשֶׁגָּמְרוּ] סִימָנָיו – שניכר מסימני גופו שהסתיימו ימי עיבורו, דְּתַנְיָא – שהרי כך שנינו בברייתא, אֵי זֶה הוּא בֶּן שְׁמוֹנָה חודשים, כָּל שֶׁלֹא כָּלוּ חֳדָשָׁיו, כלומר, שידוע שלא הסתיימו תשעת חודשי עיבורו, רַבִּי אוֹמֵר, סִימָנִין מוֹכִיחִין [עָלָיו], שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו שֶׁלֹּא גָּמְרוּ, ועל פי זה ידוע שאינו ולד גמור, ואינו חי, ויש לדייק מלשונו של רבי, טַעֲמָא דְּלֹא גָּמְרוּ – הסיבה שאנו מחשיבים אותו כבן שמונה חודשים הוא רק כיון ששערותיו וצפורניו לא נגמרו, וניכר שאינו ולד בר קיימא, הָא – אבל אם גָּמְרוּ, אף על פי שנולד לשמונה חודשים, אנו מחזיקים אותו כבר קיימא, ואַמְרִינָן – אנו אומרים בביאור לידתו לשמונה חודשים, שבאמת בַּר שִׁבְעָה הוּא – זהו עובר שהסתיים זמן עיבורו לאחר שבעה חודשים, וְאִישְׁתַּהוֹיֵי הוּא דְּאִישְׁתַּהֵי – והשתהה ברחם אמו חודש נוסף, ואינו עובר שעתיד היה לשהות תשעה חודשים ונולד חודש לפני זמנו.

הגמרא מביאה ברייתא בענין סימני סריס: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, אֵי זֶה הוּא סָרִיס, כָּל שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שנה וְלֹא הֵבִיא עדיין שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת של סימני גדלות, אבל עד עשרים שנה אנו חוששים שעדיין לא הגדיל, ולכן לא הביא שערות, ורק אחרי עשרים שנה הרי הוא ודאי גדול, ומה שלא הביא שערות זהו מפני שהוא סריס. וַאֲפִילּוּ אם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְאַחַר מִיכַּן, הֲרֵי הוּא כְּסָרִיס לְכָל דְּבָרָיו. וְאֵלּוּ הֵן סִימָנָיו הנוספים של הסריס, כָּל שֶׁאֵין לוֹ זָקָן, וּשְׂעָרוֹ לָקוּי – רך, וּבְשָׂרוֹ מַחְלִיק כבשר אשה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן יָאִיר, כָּל שֶׁאֵין מֵימֵי רַגְלָיו מַעֲלִין רְתִיחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּל הַמֵּטִיל מַיִם וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כִּפָּה – אינו מקלח למרחק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּל שֶׁשִּׁכְבַת זַרְעוֹ דּוֹהָה, שהיא צלולה כמים, ואינה קשורה כלובן ביצה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כָּל שֶׁאֵין מֵימֵי רַגְלָיו מַחְמִיצִין. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים, כָּל שֶׁרוֹחֵץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְאֵין בְּשָׂרוֹ מַעֲלֶה הֶבֶל – אדים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל שֶׁקּוֹלוֹ לָקוּי, וְאֵין נִכָּר בֵּין אִישׁ לָאִשָּׁה.
מבררת עתה המשנה, וְאֵי זוֹ הִיא אַיְלוֹנִית, שאינה יולדת, כָּל שֶׁהִיא בַּת עֶשְׂרִים שנה, וְלֹא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וַאֲפִילּוּ הֵבִיאָה לְאַחַר מִיכַּן, הֲרֵי הִיא כְּאַיְלוֹנִית לְכָל דְּבָרֶיהָ. וְאֵלּוּ הֵן סִימָנֶיהָ, כָּל שֶׁאֵין לָהּ דַּדִּין, וּמִתְקַשָּׁה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ – שהתשמיש קשה לה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵין לָהּ שִׁפּוּלֵי מֵעַיִם כַּנָּשִׁים – כמין כף למעלה מאותו מקום. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, כָּל שְׁקוֹלָהּ עָבֶה, וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?