הלכות כתיבה ומחיקה בשבת [שנה ב, פקודי]
א. מכלל מלאכות האסורות מן התורה הוא הכותב והמוחק. ולאו דוקא מוחק אותיות הוא דחייב, אלא אפילו מחק טשטוש דיו בלבד, חייב, אם יש במקומו לכתוב שתי אותיות. ואם הוא שיעור אות אחד, אף על פי שפטור מקרבן חטאת וסקילה, הרי זה עשה איסור מן התורה, כדין חצי שיעור דאסור מן התורה. ואם נשאר בידיו טיפת דיו מחמת שהיה כותב בערב שבת, אסור לרחצה בשבת, אלא כורך עליה חתיכת בגד בעת נטילה שלא יבא שם מים, וכן הוא הדין אם יש עליו שאר צבע דאסור לרחצו:
"עלה בלבי להזכיר בתוך הדרשה שעל הפרשה שאנכי דורש בציבור בכל שבת,
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
