הלכות מוקצה בשבת [שנה ב, פקודי]
ט. בשר חי, אפילו אינו מלוח, מותר לטלטלו, מפני שראוי לאכילת אדם, שיש בני אדם כוססין בשר חי, אבל בשר קשה שאינו ראוי לכוס אותו, אסור לטלטלו, והוא הדין שומן וכיוצא, דאין ראוי לאכלו חי, דאסור לטלטלו, ואף על גב דראוי לכלבים וחתולים, כל שראוי למאכל אדם אינו עומד לכלבים. אבל בשר סרוח, מותר לטלטלו, דהוא ראוי לכלבים ועומד לכלבים, ועיין ש"ע ר"ז סי' ש"ח סעיף ס"ח, ובסה"ק מקבציאל העליתי דהאי דינא דבשר חי דמותר בטלטול משום דחזי לאומצא, לא שייך בזמן הזה, כי עתה אנחנו רואין דליכא בני אדם בינינו שכוססין בשר חי:
וכן דג מלוח, מותר לטלטלו, ושאינו מלוח אסור, שאינו ראוי לשום אדם, ואינו עומד להשליכו לכלבים, וגם על דין זה כתבתי שם, דהיינו דוקא בדג מלוח שראוי לאכילה כמו דגים מלוחים הבאים מעיר בצרה, שדרכם למלחם מליחה מעלייא הרבה שהם ראויים לאכילה, אבל דגים שמולחים אותם מעט בשביל לטגנם באש, דאין ראויים לאכילה כלל, אסור לטלטלם בשבת:
איזה הלכות מעניינים הנזכרים בא"ח ויו"ד... ובחרתי לקרא שם לספר הזה בשם בן איש חי"
(הקדמת המחבר)
