תפילת שחרית, והוא רחום (קד)

והוא רחום

שְׁמַע – האזן בנפשך וְהָבֵן איש יִשְׂרָאֵל כי יְהֹוָה שהוא עתה רק אֱלֹהֵינוּ (-אבל האומות מבקשים להם אלהים אחרים) יהא לעתיד יְהֹוָה אֶחָד – שכל העמים יכירו במלכותו.

יְהֹוָה שהוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (-שמשרה שכינתו ואלהותו בישראל), שׁוּב וחזור בך מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ מכעסך עלינו וְהִנָּחֵם – ותתחרט כביכול עַל הָרָעָה שבקשת לעשות לְעַמֶּךָ.

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ – נהפכנו להיות לַעַג וָקֶלֶס (-בזיון) בַּגּוֹיִם – שלועגים עלינו ומבזים אותנו תמיד, נֶחְשַׁבְנוּ בעיניהם כְּצֹּאן אשר לַטֶּבַח (-לשחיטה) יוּבָל – יוּבָא על ידי כל אדם, כך כל הגוים מושלים בָּנוּ לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אותנו וּלְמַכָּה – להכות אותנו וּלְחֶרְפָּה – ולחרפנו ולגדפנו. ועל אף כל הצרות הרבות שבאו עלינו וּבְכָל זֹאת את שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ (-מלהאמין בך ולהתפלל אליך), כמו כן נָא אתה אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ בגלות (-כי מרוב אריכות הגלות, נדמה כאילו נשכחנו שם ח"ו)/ ה'…