28. אהבת איש ואשתו (ז)

וּלְעֻמַּת זֹאת, תִּזָּהֵר וְתִשָּׁמֵר הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לִמְסֹר דִּין עַל בַּעְלָהּ לִפְנֵי ה', וְשֶׁלֹּא לְהוֹרִיד בִּגְלָלוֹ דְּמָעוֹת, כִּי אָמְנָם עִקָּר הַחִיּוּב מוּטָל עַל הַבַּעַל שֶׁלֹּא לִגְרֹם צַעַר לְאִשְׁתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ חז"ל 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצוּיָה אוֹנָאָתָהּ קְרוֹבָה', וְהַמְּצַּעֲרָהּ גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ פֻּרְעָנוּת, אֲבָל גַּם הִיא תִּתֵּן אֶל לִבָּהּ, שֶׁאִם רָעָה תָּבוֹא עַל בַּעְלָהּ חַס וְשָׁלוֹם – הֲרֵי הִיא נוֹטֶלֶת חֵלֶק גָּדוֹל בְּאוֹתוֹ צַעַר, וְאֶת נַפְשָׁהּ הִיא חוֹבֶלֶת. וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ מִמַּעֲשֵׂה שֶׁהוּבָא בַּגְּמָרָא, בְּאֵשֶׁת אֶחָד הָאֲמוֹרָאִים, שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לְבַעֲלָהּ שֶׁיָּבוֹא מִן הַדֶּרֶךְ, וְאִיחֵר וְלֹא בָּא, וְהוֹרִידָה עָלָיו שְׁתֵּי דְּמָעוֹת מִתּוֹךְ צַעֲרָה, וְתֵכֶף מֵת בַּעְלָהּ עַל יָדָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה עִמָּהּ רָעָה וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְצַעֲרָהּ. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁיֵּשׁ רֶגַע מְסֻיָּם שֶׁל זַעַם בָּעוֹלָם, שֶׁגּוֹרֵם שֶׁיָּמוּת הָאָדָם אֲפִילוּ עַל סִבָּה קַלָּה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. לָכֵן יֶחְרְדוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לְצַעֵר אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם, וְתֹאחַז רְעָדָה לַנָּשִׁים שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד דִּמְעָה בִּגְלַל בַּעֲלֵיהֶן, כִּי אִם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח".