פרשת קרח

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן, וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר פרק טז, א-ג)

שאלות: א. הפסוק מתחיל בלשון 'ויקח קרח', אך לא התבאר בו מה לקח. ב. מדוע נאמרו שלש לשונות של מחלוקת, 'ויקח קרח', 'ויקומו לפני משה', 'ויקהלו על משה ועל אהרון', והרי נראה שהכל היה מחלוקת אחת, שערערו קרח ועדתו על הכהונה הגדולה של אהרן.

תשובה: לשון 'לקיחה' שבפסוק מתייחס לקרח, דתן ואבירם, ואון בן פלת, שכל אלו לקחו בדבריהם את בני ראובן, ואת חמשים ומאתים נשיאי העדה [ודרך לשון התורה להשמיט לפעמים תיבת 'את']. וביאור שלשת הלשונות הוא, שקרח ועדתו באו בשלשה טענות לפני משה: א. קרח טען שלאחר שאמנם עמרם היה בכור לוי, ומחמת כן זכה משה בנו למלוכה, ראוי שהכהונה הגדולה תהיה ליצהר, בנו השני של לוי, שקרח היה בנו הבכור. ב. הבכורות שבעם ישראל התלוננו על כך שניטלה מהם הקדושה  שהיתה להם לעבוד  במשכן ה', וניתנה לשבט לוי. ג. שבט ראובן, ודתן ואבירם בראשו, התלוננו על כך שמשה רבינו הסיר מהם את כבוד הבכורה, ובסדר הדגלים העמיד את שבט יהודה בראשונה, ואף בחלוקת הארץ נתן לשבט יוסף פי שנים, שזהו חלק הבכורה. (שאלות א,ב).

"וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" (במדבר פרק טז, ה)

שאלה: מדוע כפל משה רבינו את דבריו בשלש לשונות, 'בקר ויודע ה' את אשר לו', 'ואת הקדוש והקריב אליו', 'ואת אשר יבחר בו יקריב אליו'.

תשובה: שלשת הלשונות הללו מכוונים כנגד שלשת המחלוקות שהוזכרו לעיל, א. כנגד טענת קרח שהוא הראוי להיות כהן גדול, אמר משה 'בקר ויודע ה' את אשר לו', ב. כנגד טענת הבכורות שהם הראויים לעבוד במשכן ה' אמר 'ואת הקדוש והקריב אליו', ג. כנגד טענת שבט ראובן שהבכורה ראויה להם השיב 'ואת אשר יבחר בו יקריב אליו'. (שאלה ה)

"זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" (במדבר פרק טז, ו-ז)

שאלה: איך לא פחדו אותם מאתים וחמישים איש להקטיר קטורת ללא ציווי ה', לאחר שראו מה שאירע לנדב ואביהוא שהקטירו קטורת זרה.

תשובה: אותם אנשים לא הבינו את הנסיון שאמר להם משה, ואף משה רבינו לא ביאר להם את מהות הדבר, ולכן היו סבורים שתרד אש מהשמים לאחד מהם, ובהיותם עומדים כולם יחד יוכל כל אחד לטעון שהאש ירדה אליו ובזכותו, אך לא הבינו שהנסיון יהיה בכך שאותם שהקטירו קטורת זרה ללא ציווי ה' ישרפו בעצמם. (שאלה ו).

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי, הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ה' וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם, וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה, לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה' וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו" (במדבר פרק טז, ח-יא)

שאלות: א. מדוע פנה משה רבינו בדבריו רק לבני לוי, ולא לבני ראובן ולבכורות. ב. מדוע חזר פעמיים על דבריו, 'להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת משכן ה", 'ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי'. ג. מדוע אמר רק לבני לוי שהם 'נועדים על ה'.

תשובה: לאחר שאמר להם משה רבינו את הנסיון שייעשה עם המחתות פנה להוכיח את בני לוי בפני עצמם, כי בני ראובן והבכורות היה מקום לתלונתם על כך שהפסידו את כל מעלתם [ורצה לפייסם אחר כך בפני עצמם], אך בני לוי שהתייחדו לעבוד את עבודת ה', ונבחרו מכל שבטי ישראל, לא היה ראוי להם כלל להתלונן, והרי הם 'נועדים על ה" בכפיות טובה, לאחר שבחרם ה'. וכפל משה רבינו את דבריו, כי מלבד הבחירה הכללית בכל השבט, נבחר קרח ומשפחתו להיות נושאי הארון וכלי הקודש, שזו העבודה הקדושה ביותר, ועל כך אמר 'ויקרב אותך ואת כל אחיך', והיינו את קרח ואת אחיו משפחת בני קהת, שנבחרו לשאת את כלי הקדש. (שאלות ז,ח)

"וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה" (במדבר פרק טז, יב)

 שאלות: א. מדוע קרא משה רבינו רק לדתן ואבירם, ולא לשאר המתלוננים. ב. מה היתה כוונתם באומרם 'לא נעלה', והרי לא היו במקום נמוך יותר, והיה להם לומר 'לא נבוא'.

תשובה: לאחר שהוכיח משה רבינו את בני לוי בפני עצמם, רצה להשיב תשובה לבני ראובן על תלונתם בענין הבכורה שניטלה מהם, ורצה לפייס את דתן ואבירם על ידי שיתן להם מינויים וקרקעות בארץ ישראל [על פי ציווי ה'], כדי להפרידם מקרח ועדתו. ועל כך השיבוהו, כיצד תפייס אותנו בדברים אלו, והרי יודעים אנו ש'לא נעלה', כלומר לא נעלה לארץ ישראל אלא נמות במדבר. (שאלה ט).

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר, וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי ה' אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ" (במדבר פרק טז, טז-יז)

 שאלה: לאחר שכבר בתחילת הפרשה אמר משה רבינו 'זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר', ומדוע חזר על הדברים שנית.

תשובה: בתחילה היתה כוונת משה רבינו שכל עדת קרח יקטירו קטורת, ובכללם דתן ואבירם, אמנם לאחר שקרא לדתן ואבירם בפני עצמם ולא באו כלל, הבין משה רבינו שהעונש הראוי להם הוא להבלע באדמה, ולכן חזר ואמר עתה שרק המערערים על הכהונה, והם קרח והבכורות, יטלו איש מחתתו, ולא דתן ואבירם. והוסיף לומר 'ואתה ואהרן איש מחתתו', להדגיש שהבחינה של הקטורת תהיה רק לענין הכהונה, בין קרח ובין אהרון, ואילו בטענות שהיו לדתן ולאבירם על משה רבינו בעצמו לגבי הבכורה של שבט ראובן, תהיה בחינה אחרת, והיא שתפתח הארץ את פיה ותבלע אותם חיים. (שאלה יב)