שיעור 252, ספר שמואל ב', פרק כב, כו-ל
כו עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃ כז עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃ כח וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֥יךָ עַל־רָמִ֖ים תַּשְׁפִּֽיל׃ כט כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַֽיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃ ל כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּֽאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃
(כו) עתה מבאר דוד את עניני ההנהגה האלוקית עם בני האדם, כי לפעמים נוהג ה' עם האדם בדרך מידה כנגד מידה, באופן שעִם חָסִיד, המקיים את המצוות בחסידות, יותר מכפי חיובו, תִּתְחַסָּד. עִם גִּבּוֹר תָּמִים, העושה את המצוות בתמימות, כפי חיובו, תִּתַּמָּם.
(כז) עִם נָבָר – אדם הנזהר מלעשות רע, תִּתָּבָר. וְעִם עִקֵּשׁ – המהלך בדרך עקומה, תִּתַּפָּל – נוהג עמו ה' גם כן בדרך עקומה ופתלתלה.
(כח) אמנם לפעמים נוהג ה' עם בני האדם בהיפך מהכנתם, וְאֶת עַם עָנִי, תּוֹשִׁיעַ. וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים – גבוהים וגאים, תַּשְׁפִּיל.
(כט) ועתה מבאר דוד את עניני הנהגת ה' בשני דברים שאינם שייכים כלל להכנת האדם אינם כפי הכנתו, ואף לא בהיפך מהכנתו], הראשון הוא ידיעת והכרת האמת, והוראת הדרך בה ישכון האור, כי האדם מצד חומריותו אינו ראוי כלל שיאיר עליו אור ה', כִּי אַתָּה נֵירִי ה' – רק מצד רצון ה' יכול האדם להכיר את אור האמת, הנמשל לנר המאיר את נפש האדם, ואולם גם אחרי ידיעת האמת עדיין הכוחות החומריים המסובבים את האדם יוצרים חושך ממש סביבו, וַה' יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי, על ידי המצוות שנצטווינו בהם, והם מסירים את ענני החומריות על ידי הקדושה וההזדככות, ודברים אלו, שהם ידיעת והכרת האמת, וקיום המצוות, הם דברים שניתנו לנו מאת ה', ללא הכנה מצד האדם.
(ל) והדבר השני שעושה ה' לבדו ללא שייכות להכנת האדם, הוא השמירה מהפגעים, והנצחון שהוא נותן ליראיו, שאין זה לפי הכנתם וגבורתם, כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד – בכח ה' ארוץ כאילו יש לי גדודים רבים ואנשי חיל, בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר – אדלג על חומות ומבצרי האויבים ואכבשם.
