הלכות הפרשת חלה [שנה ב, שמיני]

א. שיעור עיסה שתתחייב בחלה היא שבע מאות ושבעה ושבעים דרה"ם, שכך עולה חשבון מ"ג ביצים וחומש ביצה, שהוא שיעור עיסה החייבת בחלה.

ב. קודם שתפריש תברך 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו להפריש חלה תרומה', ואח"כ תאמר "הרי זו חלה".

ג. בזמן הזה, דחלה נשרפת, אין לה שיעור, ומפרישים דבר מועט. ברם רבינו האר"י זלה"ה סובר שגם בזמן הזה ידקדקו להפריש אחד מארבעים ושמונה, וכנזכר בשער טעמי המצות שלח לך, יע"ש. וכתב רבינו חיד"א ז"ל בברכ"י, שלא ראה ולא שמע שום חסיד נוהג בזה ע"ש. ובסה"ק מקבציאל כתבתי, כיון דרבינו הגדול אמר כן, טוב שיעשה האדם פעם אחת בשנה כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, ויעשה זאת האיש בעצמו לקיים פעם אחת הפרשת חלה בידו, ודבר בעתו מה טוב להוסיף זכות על זכיותיו קודם יום הכפורים: