הלכות הפרשת חלה [שנה ב, שמיני]

ו. יש נשים שדרכן ללוש שני עיסות, אחת בלילתה עבה שאופין אותה מיני מזונות, ואחת בלילתה רכה שאופין אותה ככרות לחם, ותבא בעלת הבית ותפריש חלה מאחת מהם ותברך, ואחר שעה תבא ותפריש מן השנית ותברך, הרי זה אסור, דהוא ברכה שאינה צריכה, שצריכה להפריש משניהם ביחד בברכה. אך אם בעלת הבית מזמנת אשה אחרת להפריש מן החלה השנית ולברך, יש לצדד, דפנים חדשות באו לכאן. ומדברי הרב מחוקק יאודה הלכות פסח סי' תל"ב בחוקי דעת סע"ק ג' משמע שמותר לעשות כן, אך נראה לי דאין לסמוך על זה, ויש לחוש גם בכהאי גונא לברכה שאינה צריכה, כיון דעיסה השנית היתה לפני בעלת הבית בעת שברכה על האחת, ואפילו אם תעשה באופן זה, דתחלה תעשה את חברתה שליח להפריש מן הרכה בלבד, ואח"כ היא תבא ותפריש מן העבה, ג"כ יש לחוש, לכן גם בכהאי גוונא – הברכה היא אחת: