מסכת שביעית, פרק ו, משנה ו
משנה ו: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמְּבִיאִין מִסּוּרְיָא וְאֵין מְבִיאִין מִחוּצָה לָאָרֶץ:
משנה ו: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, כיון שחששו חכמים שייצאו הכהנים לחוץ לארץ כדי לקבל שם את התרומה ולהביאה לארץ ישראל (ואף על פי שתרומת חוץ לארץ טמאה היא, רוצים אותה הכהנים כדי להשתמש בה להסקה). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמְּבִיאִין תרומה מִסּוּרְיָא לארץ ישראל, כיון שאין דינה כחוץ לארץ לכל דבר, וְאֵין מְבִיאִין מִחוּצָה לָאָרֶץ:
