מסכת כלים, פרק כד, משנה יא

שנה יא: שָׁלֹשׁ חֲמָתוֹת וְשָׁלֹשׁ תּוּרְמְלִין הֵן. הַמְקַבְּלִים כַּשִּׁעוּר, טְמֵאִין מִדְרָס. וְשֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר, טְמֵאִים טְמֵא מֵת. וְשֶׁל עוֹר הַדָּג, טָהוֹר מִכְּלוּם:

משנה יא: שָׁלֹשׁ חֲמָתוֹת – נאדות עור וְשָׁלֹשׁ תּוּרְמְלִין – תרמילי עור הֵן, החלוקים בדיניהם לגבי טומאה וטהרה, חמת או תרמיל הַמְקַבְּלִים לכל הפחות כַּשִּׁעוּר, וכפי שהתבאר לעיל (פ"כ מ"א), החמת המכילה שבעה קבין או יותר, והתרמיל המכיל חמשה קבין או יותר, כיון שהם מיועדים גם לישיבה, הרי אלו טְמֵאִין טומאת מִדְרָס. וְחמת או תרמיל שֶׁאֵינָן מְקַבְּלִין כַּשִּׁעוּר שהתבאר, ואינם מיועדים לישיבה, הרי אלו טְמֵאִים טְמֵא מֵת ושאר טומאות, כיון שיש להם בית קיבול, אך אינם מטמאים טומאת מדרס. וְחמת או תרמיל שֶׁל עוֹר הַדָּג, טָהוֹר מִכְּלוּם, כיון שכל דבר הנעשה מבעלי חיים שבים אינו מקבל טומאה כלל.