הלכות מעילה, פרק ו
א) יש דברים שהאדם נהנה בהן, ולא יפגמו, כגון המשתמש בכלי זהב טהור. ויש דברים שיפגמו, כגון בגדים וכלי כסף ונחושת וברזל וכיוצא בהן, שהם נשחקים מחמת השימוש, והנהנה בהנאה השוה פרוטה מן ההקדש שאינו מחובר בקרקע, אם נהנה בדבר שאין בו פגם, כגון שנשתמש בכלי זהב של הקדש, מעל. נהנה בדבר שנפגם, כגון שלבש בגדי הקדש, או בקע עצים בקורדום של הקדש, לא מעל עד שיפגום בהקדש בשיעור שוה פרוטה באותו דבר עצמו שנהנה בו, ויתכוין ליהנות, ויפגום ויהנה כאחת – שיהיו הפגימה בהקדש וההנאה שלו בבת אחת. נהנה בכחצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, או שנהנה בשוה פרוטה ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר, ולא נהנה במה שפגם ולא פגם במה שנהנה, הרי זה לא מעל, עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגום באותה הנייה בשוה פרוטה בדבר עצמו. כיצד, הרי שהתיר מטלית (-חתיכת בד) מבגד הקדש, ותפרה בבגדו, ולבשה, ונהנה בה בשוה פרוטה, והפסיד בבגד שהתירה ממנה בשוה פרוטה, שהוא שוה פחות כאשר המטלית אינה קשורה בו, ולא הפסיד במטלית עצמה כלום, אלא רק העבירה מבגד הקדש לבגדו, הרי זה לא מעל, מפני שנהנה בדבר אחד, והיינו במטלית, ופגם בדבר אחר, והיינו בבגד. וכבר ביארנו לעיל, שהנהנה ומהנה חבירו, מצטרף, ואפילו לזמן מרובה.
