מסכת כלים, פרק כה, משנה א

פרק כה, משנה א: כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבְרוֹת, יֶשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תוֹבְרוֹת, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי, יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֲחוֹרָיִם. וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז:
פרק כה, משנה א: כָּל הַכֵּלִים, הנטמאים בטומאה דרבנן ממשקים טמאים שנגעו בהם, יֵשׁ לָהֶם שני אופני קבלת טומאה החלוקים זה מזה, אֲחוֹרַיִם – אם נגעו המשקים הטמאים באחורי הכלי, נטמאים רק אחוריו, ותוכו נשאר טהור. וָתוֹךְ – אם נגעו המשקים הטמאים בתוך הכלי, נטמא כולו, בין תוכו ובין אחוריו, כְּגוֹן הַכָּרִים, וְהַכְּסָתוֹת, וְהַשַּׂקִּין, וְהַמַּרְצוּפִין, ואף שבכל הכלים הללו אין הבדל אמיתי בין חלקם הפנימי לבין חלקם החיצוני, וניתן להופכם ולהשתמש בהם באופן שהחלק שהיה פנימי נעשה חיצוני, מכל מקום דנים אותם לפי מצבם בעת נגיעת המשקים הטמאים, שאם נגעו בחלקם החיצוני נטמאים רק אחוריהם, ואם נגעו בחלקם הפנימי נטמאים לגמרי, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל כלי שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבְרוֹת – לולאות, התפורות בחלקו החיצוני, ועל ידי זה ניכר ההבדל בין חלקו הפנימי לחיצוני ואי אפשר להופכו, יֶשׁ לוֹ שני דיני טומאה, טומאת אֲחוֹרַיִם המטמאת רק את חלקו החיצוני, וְטומאת תוֹךְ, המטמאת את כולו. וְכֹל כלי שֶׁאֵין לוֹ תוֹבְרוֹת, וניתן להופכו מצד לצד, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, אלא בין אם נגעו המשקים הטמאים בחלקו הפנימי ובין אם נגעו בחלקו החיצוני, נטמא כולו.

הַשֻּׁלְחָן, וְהַדְּלֻפְקִי – שלחן מיוחד הבנוי בצורה מסוימת הראויה למאכלים ומשקאות, ומסדרים עליו את כלי המאכל והמשקה, ומשם מעבירים אותם לשלחן שאוכלים על גביו, אף שניתן להפוך את לוח השלחן, מכל מקום יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, כיון שהצד המוחלק ומשופה רגיל להיות למעלה, והוא נחשב כ'תוך', שאם נגעו בו משקים טמאים נטמא כל השלחן, והצד השני, שאינו מוחלק ומשופה, נחשב כאחוריים, ואם נגעו בו משקים טמאים, נטמא רק אותו הצד, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר חולק ואוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֲחוֹרָיִם, אלא שני צידי לוח השלחן נחשבים כתוכו, ואם נגעו בהם משקים טמאים נטמא השלחן כולו, וְכֵן טַבְלָא של שלחן ללא רגלים, שֶׁבנוסף לכך גם אֵין לָהּ לִזְבֵּז – אין לה שוליים גבוהות סביבה, ולכן ניתן להופכה מצד לצד, שלדעת רבי יהודה הצד החלק של השלחן נחשב כתוך, והצד שאינו מוחלק נחשב כאחוריים, ולדעת רבי מאיר אין חילוק בין הצדדים, ושניהם נחשבים כתוך, ומגע משקים טמאים באחד הצדדים מטמא את הטבלא כולה.