שיעור 237, ספר ירמיהו, פרק מד, יא-יד
יא לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כָּל־יְהוּדָֽה׃ יב וְלָֽקַחְתִּ֞י אֶת־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־שָׂ֨מוּ פְנֵיהֶ֜ם לָב֣וֹא אֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֮ לָג֣וּר שָׁם֒ וְתַ֨מּוּ כֹ֜ל בְּאֶ֧רֶץ מִצְרַ֣יִם יִפֹּ֗לוּ בַּחֶ֤רֶב בָּֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל בַּחֶ֥רֶב וּבָֽרָעָ֖ב יָמֻ֑תוּ וְהָיוּ֙ לְאָלָ֣ה לְשַׁמָּ֔ה וְלִקְלָלָ֖ה וּלְחֶרְפָּֽה׃ יג וּפָֽקַדְתִּ֗י עַ֤ל הַיּֽוֹשְׁבִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כַּֽאֲשֶׁ֥ר פָּקַ֖דְתִּי עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם בַּחֶ֖רֶב בָּֽרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ יד וְלֹ֨א יִֽהְיֶ֜ה פָּלִ֤יט וְשָׂרִיד֙ לִשְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה הַבָּאִ֥ים לָגֽוּר־שָׁ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלָשׁ֣וּב ׀ אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁר־הֵ֜מָּה מְנַשְּׂאִ֤ים אֶת־נַפְשָׁם֙ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֔ם כִּ֥י לֹֽא־יָשׁ֖וּבוּ כִּ֥י אִם־פְּלֵטִֽים׃
֍֍ ֍
(יא) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בשונה מחורבן ירושלים, שהיתה כוונת ה' לטובה, שמתוך כך תצמח הישועה, הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה, וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה.
(יב) וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁאֵרִית יְהוּדָה, את יוחנן בן קרח וחבריו, אֲשֶׁר שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבוֹא אל אֶרֶץ מִצְרַיִם כדי לָגוּר שָׁם בקביעות, וְתַמּוּ כֹל – הם יכלו לגמרי, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ, ואף שבדרך כלל הגדולים מתים בחרב המלחמה והקטנים מתים ברעב, הרי כאן יושוו כולם לרעה, כי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ, וְהָיוּ לְאָלָה, לְשַׁמָּה, וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה.
(יג) וּפָקַדְתִּי עַל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל יְרוּשָׁלִָם, באופן שתהיה הכליה בהשגחה פרטית לרעה, וכיון שאותם שירדו למצרים כדי להשתקע בה הצטרפו לצבא מצרים להלחם בנבוכדנצר, ימותו במלחמה זו בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר.
(יד) ואותם שלא ירדו למצרים כדי להתשקע, אלא ירדו בעל כורחם יחד עם יוחנן בן קרח וחבריו, והיתה כוונתם לחזור לאחר זמן לארץ יהודה, גם הם לא יימלטו, וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם באופן זמני, וְלָשׁוּב לאחר זמן אל אֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם, ואף שמחמת כן הם לא הצטרפו לנלחמים בנבוכדנצר, ולא נהרגו בחרב המלחמה, מכל מקום גם הם ימותו בדבר וברעב, כִּי לֹא יָשׁוּבוּ מהם אל ארץ יהודה כִּי אִם פְּלֵטִים.
