תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (א)

פסוקי דזמרה

מִזְמוֹר שִׁיר – שישוררוהו בעת חֲנֻכַּת הַבַּיִת של בית-המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך, שנתחבר לְדָוִד – על ידי דוד המלך אביו.

אֲרוֹמִמְךָ ואשבחך ה' על כִּי דִלִּיתָנִי – רוממתני משפלות חטאי ומחלת לי על כך, וְלֹא שִֹמַּחְתָּ – לא הנחתָּ שישמחו אֹיְבַי ושונאי לִי – בעבורי (-בחשבם שלא יהא לי חלק לעוה"ב, ועתה הוברר שה' בחר בדוד).

ה' אֱלֹהָי! הנה שִׁוַּעְתִּי – צעקתי אֵלֶיךָ לבדך שתרפאני מחוליי (-ולא בטחתי ברופא ובתרופותיו), וַתִּרְפָּאֵנִי – ואכן ריפאת אותי (-וכולל בזה גם רפואות הנפש ומחילת החטא).

ה' הֶעֱלִיתָ והצלת מִן שְׁאוֹל (-הגיהנם) את נַפְשִׁי ונשמתי – בכך שמחלת לי על חטאי; ובמחילתך גם חִיִּיתַנִי– השארתני בחיים מִיָּרְדִי – מלירד אל בוֹר הקבר.

(ומאחר שכך מידתו שלא ימית את החסיד שנכשל וחטא פעם אחת, והגם שהיה החטא גדול-) לכן זַמְּרוּ ושוררו לַה' אתם חֲסִידָיו וצדיקיו, וְהוֹדוּ – תנו הודאה על כך לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ – לשמו הקדוש שבו מזכירים אותו.