הלכות קרבן פסח, פרק א
יז) כאשר חל ארבעה עשר בניסן בשבת, אין כל אחד ואחד ממקריבי הקרבן מוליך את פסחו לביתו בשבת, אלא כת הראשונה יוצאין בפסחיהם ויושבין בהר הבית. והכת השנייה יוצאין בפסחיהן ויושבין בחיל. והכת השלישית עומדין במקומן בעזרה, ושוהים הכל -כל שלש הכתות] עד מוצאי שבת, שיהא מותר לטלטל, והולך כל אחד בפסחו לביתו.
יח) שחיטת הפסח, וזריקת דמו, ומיחוי -ניקוי] קרביו, והקטר חלביו, דוחין את השבת, כיון שאי אפשר לעשותן קודם השבת, שהרי קבוע לו זמן, שנאמר 'במועדו'. אבל הרכבתו על כתפיו והבאתו מחוץ לתחום, וחתיכת יבלתו בכלי כדי להכשירו, אינן דוחין את השבת, שהרי אפשר לעשותן קודם השבת. ואם יכול לחתוך יבלתו בידו בשבת, חותך. ואם היתה היבלת יבשה, חותכה אפילו בכלי, שאין איסורי שבות במקדש כלל. וכן צלייתו של קרבן הפסח והדחת -שטיפת] קרביו אינן דוחין את השבת, שהרי אפשר לעשותן לאחר השבת.
