94. בנין (ג)

אֲבָל אִם הִרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלוֹ, וְיֵשׁ לוֹ נְכָסִים מְרֻבִּים, טוֹב שֶׁיִּקְנֶה בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת וַחֲנֻיּוֹת כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, כְּדֵי לְהַשְׂכִּיר וְלִטּוֹל שָׂכָר, כְּדֵי לְקַיֵּם מַאֲמָר חז"ל, שֶׁרָאוּי לָאָדָם לְחַלֵּק אֶת מָעוֹתָיו לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, שְׁלִישׁ בִּסְחוֹרָה, וּשְׁלִישׁ שֶׁיִּהְיוּ תַּחַת יָדוֹ.

וְאָדָם כָּזֶה יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד", כְּגוֹן אִם יַשְׂכִּיר אֶת הַבַּיִת בְּזוֹל לְעָנִי הָגוּן אוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּבְחַר לְמִי יַשְׂכִּיר הַבַּיִת, שֶׁיְּהֵא אִישׁ יְרֵא ה' אוֹ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּלְמַד בַּבַּיִת וְיַעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּאֹפֶן שֶׁתְּהֵא שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבֵיתוֹ, וְתִתְקַיֵּם נַחֲלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בֵּית צַדִּיקִים יַעֲמֹד". וְיוֹתֵר טוֹב לְהַשְׂכִּיר בֵּיתוֹ אוֹ חֲנוּתוֹ לְאִישׁ טוֹב תָּם וְיָשָׁר, אֲפִילוּ בְּמַחֲצִית שְׂכָרוֹ, כִּי טוֹב שְׂכָרוֹ מִשְּׂכַר כֶּסֶף, אוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.