ספר נשים: הלכות אישות, פרק כב
יא) שומרת יבם, כתובתה על כל נכסי בעלה – כל נכסי בעלה משועבדים לתשלום כתובתה, לפיכך, אין היבם יכול למכור בנכסי אחיו בין קודם יבום בין אחר יבום, ואם מכר או נתן מתנה או חלק עם אחיו בנכסי המת, בין קודם יבום בין אחר יבום, לא עשה כלום, שכבר נתחייבו (-נשתעבדו) נכסים אלו לאלמנה לגבות מהן כתובתה:
יב) כנס את יבמתו, והניח אחיו פירות מחוברין לקרקע, ימכרו, וילקח בהן קרקע השייכת לאשה, והיבם אוכל את פירותיהן:
יג) הניח פירות תלושין מן הקרקע, וכן אם הניח מעות ומטלטלין, הכל של היבם, ומשתמש בהן כמו שירצה, ואינה יכולה לעכב, כיון שהמטלטלין אין הכתובה נגבית מהן אלא בתקנת הגאונים, ואין כח בתקנה זו למונעו מנכסי אחיו ולאוסרן עליו באחריות זו שלא ישא ויתן בהם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
