(1) הקדמה

נֶאֱמַר בַּפָּסוּק 'שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ'. וּלְהָבִין הָעִנְיָן, מַה שֶּׁפֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמִירַת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן לִמְנִיעַת צָרָה מֵהַנֶּפֶשׁ, יוֹתֵר מִכָּל הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִשְׁמֹר בִּימֵי חַיָּיו, נִרְאֶה, כִּי יָדוּעַ הוּא דְּכָל אָדָם יֵשׁ לוֹ רְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים רוּחָנִיִּים, וַעֲלֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים הָרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים גַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשׂכְכֵנִי", הֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב עוֹר וּבָשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת וְלֹא קְרָאוֹ רַק בְּשֵׁם לְבוּשׁ וּסְכָךְ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּלְבִּישֵׁנִי" "תְּשׂכְכֵנִי", וְאֶת מִי הִלְבִּישׁ, אִם לֹא לַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ, שֶׁהִיא הִיא עֶצֶם הָאָדָם, וְעַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ מִלְּמַעְלָה אֵיבָר הַגּוּף הַמְכֻנֶּה כְּנֶגֶד אֵיבָר הַהוּא, כְּמוֹ הַבֶּגֶד עַל הַגּוּף. וּכְנֶגֶד זֶה נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה, וְהֵם מְחֻלָּקִים גַּם כֵּן עַל הָאֵיבָרִים, דְּיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בַּיָּד וְיֵשׁ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בָּרֶגֶל וְכֵן שְׁאָר כָּל אֵיבָרִים כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים". וּכְשֶׁאָדָם מְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵיזֶה מִצְוָה בְּאֵיזֶה אֵיבָר, שׁוֹרֶה לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹר ה' עַל אוֹתוֹ אֵיבָר, וְאוֹתוֹ אוֹר הוּא הַמְחַיֶּה אֶת הָאֵיבָר הַהוּא, וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. נִמְצָא דִּכְשֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם הָרְמַ"ח עֲשִׂין, אָז הוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם הַמְקֻדָּשׁ לַה' בְּכָל אֵיבָרָיו, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת צִיצִית: "וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִיִם לֵאלֹהֵיכֶם", אֲבָל אִם, חַס וְשָׁלוֹם, תֶּחְסַר לוֹ מִצְוָה אַחַת מִרְמַ"ח עֲשִׂין, שֶׁהִשְׁלִיכָהּ אַחַר גֵּווֹ, וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה, יֶחְסַר לוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא בְּנַפְשׁוֹ הָאֵיבָר הַמְכֻנֶּה נֶגֶד הַמִּצְוָה הַהִיא. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת: "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וּכְשֶׁהָאָדָם זָהִיר מִלַּעֲבֹר עַל הַלָּאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹר הַקְּדֻשָּׁה עַל גִּידֵי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁלֹּא יִזָּהֵר יִהְיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מְקֻּלְקָלִין, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי קְּדֻשָּׁה" פֶּרֶק א', עַיֵּן שָׁם.