(3) הקדמה

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁהַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעָוֹן זֶה בִּתְמִידוּת, חַס וְשָׁלוֹם, קָּשֶׁה לְהַמְצִיא לוֹ שׁוּם תְּרוּפָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא הַכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מִבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, אִם כֵּן יַגִּיעַ לוֹ לְנַפְשׁוֹ בֹּשֶת גָּדוֹל לָנֶצַח עַל יְדֵי זֶה, וְעַיֵּן לְקַמָּן פֶּרֶק ה' מַה שֶּׁהֶעְתַּקְנוּ מֵהַמִּדְרָשׁ: אָמַר ר' שִׁמְעוֹן וּמַה מִּרְיָם וְכוּ' אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁמְּכַוְּנִים לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל חַבְרֵיהֶן לַחְתֹּךְ אֶת חַיֵּיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְתֹּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לְשׁוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת".

וְזֶה מְיֻחָס לְהִקָּרֵא צָרַת הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי בָּזֶה מְקֻלְקָל שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁנִּקְּרֵאת נֶפֶשׁ הָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁבָּהּ, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ" פֵּרוּשׁ: בָּעוֹלָם הַזֶּה, "שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מַה שֶּׁיִּחֵד זֶה הַפְּרָט, כִּי זֶהוּ תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לְחַיֵּי הַנֶּצַח.