מסכת שבת, פרק א, משנה ה

משנה ה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
משנה ה: משנתנו מבארת האם מותר לעשות ביום שישי מלאכה שתמשיך ותיעשה מאליה בשבת: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין בערב שבת דְּיוֹ – חומרים שונים שעל ידי שרייתם מייצרים את הדיו לכתיבה, וְסַמְמָנִים – חומרים שעושים מהם צבעים, וְכַרְשִׁינִים – מאכל בהמה שדרך לשרותו במים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם – רק אם יש שהות ביום שתסתיים מלאכת שרייתם, כיון שסוברים בית שמאי שכשם שאדם מוזהר שבהמתו לא תעשה מלאכה בשבת, כך מוזהר הוא שֶׁכֵּלָיו לא יעשו בה מלאכה. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, כיון שלדבריהם אין אדם מוזהר על שביתת כליו.