שער השמחה (כ)
פרק תשיעי – שער השמחה
הביטחון השמיני, על עניין עולם הבא: אשר בו נעימות לאין קץ ואין חקר, ואין הפה יכול לספר יופי העולם ההוא, ואין העין יכולה לראות זיו הדרת הצדיקים. ואין שם לא אכילה ולא שתייה, אם כן מה תענוג יש שם? לכך צריך שתבין ותדע, כי כמו שלא יבין העוף את תענוג הדג השט במים, כי טבעם הפוך זה מזה, שהעוף ימות במים והדג ימות ביבשה; כך מי שהוא בעולם הזה, כל זמן שהנשמה מעורבת בגוף לא תוכל להבין את תענוג הנשמות; כי אין לנו אלא תענוג הגוף, אבל תענוג מתענוגים העליונים לא נוכל להשיגם ולא נוכל להכיר אותם אלא אחר רוב המחשבה. וזהו מחמת שאנו בעולם הגופים, ועל כן לא נכיר כי אם תענוגים האובדים והפוסקים. אבל תענוגי הנשמה הם תמיד בלי הפסק, ואין בין אותם התענוגים ובין אלו התענוגים חיבור ושיתוף, ולא קורבה בשום עניין. ומי שיזכה אל המעלה ההיא אחר מותו – לא יאהב אלו התענוגים, כאשר לא יאהב המלך לחלוץ מעליו יקר תפארתו ולשחק בחוצות עם הנערים. ולפעמים יקרה שהמלך יהיה קטן בשנים, ותתגבר עליו שטות הקטנים, וישחק עם הנערים, ויניח יקר המלכות, וזהו מחמת שאין לו דעת לבחון בין שני הדרכים, ודבר זה דומה למה שקורה לנו, כאשר אנחנו מגבירים תענוג עולם זה על תענוג עולם הבא מחמת חסרון דעתנו ומיעוט הכרתנו עולם הנשמות ותענוגיו.
