יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 76, מסכת יבמות, פרק שישי

דין נוסף בענין זה של השוהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה: וְהֵיכָא ] ובאופן[ דְֻ שָהָה עִמָֻהֻּ עֶ שֶר שָנִים, וְלֹא יָלְדָה, –
וְלֹא קָא בָֻעֵי לְאַפֻוֻקָהֻּ וֻלְמֵיסֵב אִיתְֻתָא אַחֲרִיתִי ואין הבעל רוצה לגרש את אשתו ולישא אשה אחרת, מַפְקִינַן לָהֻּ –
מִינֵֻיהֻּ בְֻעַל כָֻרְחֵיהֻּ מוציאים אותה ממנו בעל כרחו, וַאֲפִלֻוֻּ על ידי הכאה בְֻ שוֹטִין, וַאֲפִלֻוֻּ אָמְרָה אִיהִי וגם אם – –
טוענת האשה, דָֻאִירְנָא בַֻהֲדֵיהֻּ בְֻסָהֲדֵי אתגורר עמו בעדים, שלא כדרך איש ואשתו, ולא אעכב עליו מלישא אשה –
אחרת, לֹא שַבְקִינָן לָהֻּ אין מניחים אותה, אֶלָֻא יוֹצִיא בגט וְיִתֵֻן כְֻתוֻבָֻה, כִֻדְגַרְסִינַָֻן בְֻפֶרֶק הַמַֻדִֻיר כמבואר במסכת – –
כתובות )עז:(, כיון שכל זמן שלא יגרשנה לא ישא אשה אחרת, וגם לא ימצא מי שתינשא לו קודם שיגרש את זו.

דין נוסף בענין זה: בעל ואשה ששהו עשר שנים ולא ילדו, ורוצה הבעל לגרשה בלא כתובה, ואָמַר, אֵּיזִיל אִינְסִיב
אִיתְֻתָא אלך ואשא אשה אחרת, ועל ידי זה אֶבְדֻוֹק נַפְ שַאי אבדוק את עצמי אם ראוי אני להוליד, ואם אוליד – –
מהאשה השניה תהא זו ראיה שהעיכוב שהיה עד עתה הוא מחמת האשה הראשונה, ואין לה כתובה, אָמַר רַב
אַמִֻי, אַף בְֻזוֹּ גם באופן זה יוֹצִיא וְיִתֵֻן כְֻתוֻבָֻה, ואינו יכול לעכבה עד שיבדוק את עצמו באשה השניה. וְרָבָא אָמַר, –
נוֹ שֵא אָדָם כַֻמָֻה נָ שִים, וְהוֻא דְֻאֶפְ שָר לֵיהֻּ לְמֵיקָם בְֻסִיפֻוֻקַיְיהוֻּ ובתנאי שיכול הוא לפרנס את כולן, ואף כאן רשאי –
הוא לישא אשה נוספת ולבדוק את עצמו בכך, ואם אכן תלד האשה השניה, יוכל לגרש את הראשונה ללא כתובה.
פוסק הרי"ף: וְקַיְימָא לָן ואנו פוסקים הלכה כְֻרָבָא. –
נידון נוסף: הוֻא אָמַר אם הבעל טוען לאשתו, אַפִֻילַת בְֻגוֹּ עֶ שֶר שְנִין הפלת נפל בתוך אותם עשר שנים שלא – –
ילדת, וממילא צריכים אנו להמתין עד שתעבורנה עשר שנים מאותה הפלה, וְהִיא אָמְרָה לֹא אַפִֻילִי והיא טוענת –
שלא הפילה, ותובעת שיגרשנה בגט ויתן לה כתובתה, אָמַר רַב אַמִֻי, אַף בְֻזוֹּ נֶאֱמֶנֶת הִיא, ועליו להוציאה בגט ולתת
לה כתובתה. והטעם שהיא נאמנת, דְֻאִּם אִיתָא דְֻאַפִֻילָה כיון שאם אכן היתה מפילה בתוך אותם שנים, כטענתו, –
לֹא מַחְזְקָא נַפְ שָהֻּ בַֻעֲקַרְתָֻא לא היתה מחזיקה עצמה כעקרה שאינה ראויה ללדת. –

תָֻנוֻּ רַבָֻנָן שנו חכמים בברייתא, אשה שהִפִֻילָה, וְחָזְרָה וְהִפִֻילָה, וְחָזְרָה וְהִפִֻילָּה, הֺחְזְקָה לִנְפָלִים הרי היא מוחזקת – –
להפיל, וכיון שלא קיים פריה ורביה, עליו לגרשה ולתת לה כתובתה, וישא אשה אחרת. הוֻא אוֹמֵר אַפִֻילִית תְֻרֵי –
הפלת פעמיים, וְהִיא אָמְרָה תְֻלָתָא שלש פעמים, ואינה תובעת להתגרש, אָמַר רַבִֻי יִצְחָק בֶֻן אֶלְעָזָר, עוֻבְדָֻא הֲוָה בֵֻי –
מִדְרָ שָא אירע מעשה כזה ובאו לשאול בבית המדרש, וְאָמְרוֻ, הִיא נֶאֱמֶנֶת, וכופים אותו לגרשה ולתת לה –
כתובתה, וישא אחרת, והטעם שהיא נאמנת, דְֻאִם אִיתָא דְֻלֹא אַפִֻילָה כיון שאם באמת לא הפילה שלש פעמים, –
אַחֲזוֹקֵי נַפְ שָהֻּ בְֻנִיפְּלֵי לֹא מַחְזְקָא לא היתה מחזיקה עצמה כמי שמפילה נפלים. וֻבְהַנֵֻי כֻוֻלְֻהוֻּ ובכל הדינים הללו – –
שמכריחים אותו לגרשה ]כגון שטוענת שלא הפילה בתוך עשר שנים, או שטוענת שהפילה שלש פעמים[, יוֹצִיא
בגט וְיִתֵֻן כְֻתוֻבָֻה, שֶמָֻא לֹא זָכָה לִבָֻנוֹת מִמֶֻנָֻּה, כּלומר, אף על פי שבודאי סיבת ההפלות היא מחמתה, מכל מקום
כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי
הלכות ביום'
חייב לתת לה כתובה, שמא הוא גרם לכך שלא זכה להבנות ממנה ]ואין זה דומה לאופן שאומר שאינה ראויה כלל
ללדת, שאז אין זה יכול להיות מחמתו[.

משנה
המשנה מבררת מי מצווה בפריה ורביה: הָאִי שּ מְצֺוֶֻה עַל פִֻרְיָה וֻרְבִיָֻה, אֲבָל לֹא הָאִ שָה, והטעם לכך יבואר בגמרא.
רַבִֻי יוֹחָנָן בֶֻן בְֻרוֹקָא אוֹמֵר, עַל שְנֵיהֶם על האיש ועל האשה הוֻא אוֹמֵר נאמר הפסוק )בראשית א כב( 'וַיְבָרֶךְּ – –
אוֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹֻאמֶר לָהֶם פְֻרוֻּ וֻרְבוֻ', וּלכן גם האשה מצווה במצוה זו.

גמרא
שנינו במשנה, 'האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה'. מבארת הגמרא, טַעְמַיְיהוֻּ דְֻרַבָֻנָן מֵהָכָא טעמם של –
חכמים נלמד מפסוק זה, שנאמר )בראשית א כב( 'וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְרוּ וּרְבוּ וֻמִלְאוֻּ אֶת
הָאָּרֶץ וְכִבְ שוֻהָ', והרי רק אִי שּ דַֻרְכֻוֹּ לִכְבֻ ש, וְאֵין הָאִ שָה דַֻרְכָֻהֻּ לִכְבֻ ש, ולכן גם תחילת הפסוק, שבה אמר להם ה'
'פרו ורבו', זהו ציווי רק על האיש, ולא על האשה.
טעם נוסף: רַב יוֹסֵף אָמַר, מֵהָכָא מפסוק זה יש ללמוד את טעמם של חכמים, שנאמר בברכת ה' ליעקב אבינו –
)בראשית לה יא( 'וַיֹאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַדַֻי, פְֻרֵה וֻרְבֵה', וְלֹא קָאֲמַר לֵיהֻּ ולא אמר לו ה' בלשון רבים 'פְֻרוֻּ –
וֻרְבוֻ'.
פוסק הרי"ף את ההלכה: וְלֵית הִלְכְתָא ואין הלכה כְֻרַבִֻי יוֹחָנָן בֶֻן בְֻרוֹקָא, אלא כחכמים, שרק האיש מצווה על –
פריה ורביה, ולא האשה.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?