156. הלכות הדלקת האש, ז-ח
ז. מי שרגיל לעשן, מותר לו לעשן גם ביום טוב, ויש מחמירים. ויש שנמנעים אף מלטלטל את הסיגריות, משום איסור מוקצה. ומי שאינו נהנה מעצם העישון – אסור לו לעשן ביו"ט.
ח. אף ביו"ט אסור לכבות אש בכל דרך שהיא, לרבות כיבוי חשמל, ועל כן יזהר שלא לזרוק גפרור בוער, אלא יניחנו בזהירות באופן שיכבה מאליו, וכן יזהר שלא לנער את הסיגריה כדי להסיר את האפר שהצטבר בה, וכן יזהר שלא לכסות את המקטרת במכסה שלה, ושלא לדרוך על בדל סיגריה בוער, וכיוצא בזה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
