(54) שער הזכירה, פרק יג

פרק יג: יְבֹאַר שֶׁבְּעָוֹן זֶה הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת חֲבֵרוֹ.

כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר תָּמִיד מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁעָוֹן זֶה נַעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים בִּשְׁנַיִם, וְאִם כֵּן הוּא חוֹטֵא וּמַחֲטִיא בָּזֶה אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁעַל יָדוֹ בָּא חֲבֵרוֹ גַּם כֵּן לְאִסּוּר שֶׁל שְׁמִיעַת לָשׁוֹן הָרָע וְקַבָּלָתוֹ וְעוֹד שְׁאָר אִסּוּרִים הַמְבֹאָרִים בִּפְתִיחַת סֵפֶר "חָפֵץ חַיִּים", וְאִלּוּ לֹא הָיָה מְסַפֵּר לוֹ, לֹא הָיָה בָּא מֵעַצְמוֹ לָאִסּוּר הַזֶּה, וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל: קָשֶׁה הַמַּחֲטִיא אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מִן הַהוֹרְגוֹ, שֶׁהַהוֹרְגוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.

רְאֵה אָחִי, אֵיךְ הֶחְמִירָה לָנוּ הַתּוֹרָה לַחֲשֹׁש בְּתַקָּנַת זוּלָתֵנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁל חֲבֵרוֹ מֻנָּח בִּמְקוֹם הֶפְסֵד, מְחֻיָּב שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וְלַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ אִם הָאֲבֵדָה הַהִיא אֵינֶנָּה שָׁוָה רַקּ פְּרוּטָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה רַק מְעַט, וְגַם אֵין חֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה כְּלָל. וְאִם צִוְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה לְהֵיטִיב כָּל כָּךְ עִם חֲבֵרֵינוּ בְּעִנְיַן מָמוֹן, שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ, רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה הַכָּלֶה וְהָאָבֵד, כַּמָּה וְכַמָּה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם צָרִיךְ לְהֵיטִיבוֹ בְּעִנְיַן נַפְשׁוֹ הַקַּיֶּמֶת לוֹ נֶצַח, וְקַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר כַּמָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים מִלְּהַשְׁחִית נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא לוֹ הֶזֵּקּ עוֹלָמִי.