ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א

א) אין האשה מתגרשת מבעלה, אלא בכתב שיגיע לה, וכתב זה הוא הנקרא 'גט'. ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה, ואלו הן, א. שלא יגרש האיש אלא ברצונו. ב. ושיגרש בכתב, ולא בדבר אחר. ג. ושיהיה ענין הכתב – תוכן כתיבה זו של הגט יהיה שגרשה והסירה מקניינו. ד. ושיהיה עניינו של הגט דבר הכורת בינו לבינה. ה. ושיהיה נכתב לשמה – לשם אשה זו. ו. ושלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו, אלא נתינתו לה (בלבד). ז. ושיתנהו לה הבעל. ח. שיתנהו לה בפני עדים. ט. ושיתנהו לה בתורת גירושין. י. ושיהיה הבעל או שלוחו הוא שנותנו לה, ולא שתטלנו מעצמה או שימסר לה על ידי אדם אחר שאינו שליח הבעל. ושאר הדברים שבגט, כגון כתיבת הזמן, וחתימת העדים וכיוצא בהן, הכל מדברי סופרים.
ב) ומניין לומדים שעשרה דברים אלו מן התורה, שנאמר 'והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו', וכך יש לדרוש את הפסוק, 'אם לא תמצא חן בעיניו', מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו, ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת, אבל האשה מתגרשת ברצונה ושלא ברצונה.