שיעור 296, ספר ירמיהו, פרק נב, ז-יא

ז וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכָל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֡ה יִבְרְחוּ֩ וַיֵּֽצְא֨וּ מֵֽהָעִ֜יר לַ֗יְלָה דֶּ֜רֶךְ שַׁ֤עַר בֵּין־הַחֹֽמֹתַ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּֽלְכ֖וּ דֶּ֥רֶךְ הָֽעֲרָבָֽה׃ ח וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַֽחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכָ֨ל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵֽעָלָֽיו׃ ט וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּֽעֲל֨וּ אֹת֜וֹ אֶל־מֶ֧לֶךְ בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃ י וַיִּשְׁחַ֧ט מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כָּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃ יא וְאֶת־עֵינֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ עִוֵּ֑ר וַיַּֽאַסְרֵ֣הוּ בַֽנְחֻשְׁתַּ֗יִם וַיְבִאֵ֤הוּ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ בָּבֶ֔לָה וַיִּתְּנֵ֥הוּ בֵֽית־הַפְּקֻדֹּ֖ת עַד־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃

֍֍ ֍

(ז) וַתִּבָּקַע הָעִיר – הבקיעו האויבים את החומה החיצונית, כי היתה ירושלים מוקפת בשלש חומות, וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ, וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם – בין החומות אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ, כי היתה ירושלים מוקפת בשלש חומות, וְכַשְׂדִּים צרו עַל הָעִיר סָבִיב, והמלך ואנשיו ברחו גם הם מירושלים, וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה.

(ח) וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ, וְכָל חֵילוֹ של צדקיהו נָפֹצוּ (-התפזרו וברחו) מֵעָלָיו.

(ט) וַיִּתְפְּשׂוּ הכשדים אֶת הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה, בְּאֶרֶץ חֲמָת, שם היה נבוכדנצר באותו זמן, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים – הוכיחו על כך שמרד בו.

(י) וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו, וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה.

(יא) וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם, וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה, וַיִּתְּנֵהוּ בֵית הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ.