מצוה רעז) שלא יכנס בעל מום בהיכל כולו
פרשת אמור
"אל הפרוכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש" (ויקרא כא כג)
מצוות לא תעשה, שלא יכנס אדם בעל מום בהיכל בכללו, כלומר אל המזבח, ובין האולם ולמזבח, ולכל שאר המקומות שבהיכל, שנאמר 'אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש'.
משרשי המצוה, להגדיל כבוד הבית והדרו, על כן אין ראוי לבוא שם בעל מום, כי הוא מקום השלמות, ואין ראוי שיהיה שם מי שיש בו איזה חסרון. וכבר התבארה התועלת שיש בהגדלת מעלת הבית הקדוש ותפארתו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם לַהֵיכָל, כְּלוֹמַר, אֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶל הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וּבְכָל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא כג) 'אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ'.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְהַגְדִּיל כְּבוֹד הַבַּיִת וַהֲדָרוֹ, עַל כֵּן אֵין רָאוּי לָבוֹא שָׁם בַּעַל מוּם, כִּי הוּא מְקוֹם הַשְּׁלֵמוּת, וְאֵין רָאוּי שֶׁיַּעֲמֹד שָׁם מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן. וּכְבָר הִתְבָּאֲרָה הַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְצֵאת לָנוּ בְּהַגְדִּילֵנוּ אֶת מַעֲלַת הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ וְתִפְאַרְתּוֹ, כְּפִי שֶׁהוּבָא לְעֵיל בְּעִנְיַן מִצְוַת בְּנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (מצוה צה) כִּי תַּכְלִית הַבַּיִת הִיא לְהָכִין אֶת הַלְּבָבוֹת לַעֲבֹדַת ה', כִּי טֶבַע הָאָדָם לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר פְּעֻלּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַתְמָדָתָן, מַחֲשָׁבוֹת הַלֵּב נִטְהָרוֹת, מִתְלַבְּנוֹת וּמִזְדַקְקוֹת. וְה' חָפֵץ בְּטוֹבָתָן שֶׁל בְּרִיּוֹתָיו, וְלָכֵן צִיוָנוּ לִקְבֹּעַ מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר וְנָקִי בְּתַכְלִית הַנְּקִיּוּת, לְטַהֵר שָׁם מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אִישׁ וּלְתַקֵּן לְבָבָם אֵלָיו בּוֹ. וּמִתּוֹךְ הֶכְשֵׁר הַמַּעֲשֶׂה וְטָהֳרַת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ שָׁם, יַעֲלֶה שִׂכְלֵנוּ וְיִדְבַּק בַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן. וּבְדֶרֶךְ זוֹ נוּכַל לְהָבִין כְּפִי הַפְּשָׁט אֶת עִנְיַן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁיּוּכְלוּ בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבוֹד שָׁם אֶת ה' בְּטָהֳרָה, וּלְהִדַּבֵּק בּוֹ כָּרָאוּי. וְהִתְבָּאֵר עוֹד (מצוה צח) כִּי עִנְיַן הַגְדָּלַת כְּבוֹד הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיִּרְאֵהוּ הָאָדָם יִכָּנְסוּ בְּלִבּוֹ מוֹרָא וַעֲנָוָה.
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (ביאת מקדש ו א) שֶׁאִסּוּר זֶה לְהִכָּנֵס לַהֵיכָל הוּא בֵּין בְּמוּם קָבוּעַ וּבֵין בְּמוּם עוֹבֵר.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּכֹהֲנִים. וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עַל זֶה וְנִכְנַס לַהֵיכָל בְּמֵזִיד כְּשֶׁהוּא בַּעַל מוּם, לוֹקֶה.
