מסכת אהלות, פרק ו, משנה ז

משנה ז: כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים זֶה בְצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר. וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבָּיִת:

משנה ז: עמוד של אבן העומד בבית, ויש טומאה תחת העמוד, ובראש העמוד יש עיטור בצורת פרח שעליו בולטים לצדדים בשיעור טפח, כֵּלִים שֶׁנמצאים תַּחַת אותו הַפֶּרַח, טְהוֹרִים, כיון שהטומאה בוקעת ועולה רק מעל מקום הימצאה, והיינו מעל העמוד עצמו, ולא לצדדים, ואף שאותו עיטור של פרח מאהיל עליהם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא, כיון שהוא סובר שהפרח נחשב כחלק מהעמוד, וכשהטומאה שתחת העמוד בוקעת ועולה עד למעלה, הרי היא חוזרת ומתפשטת לכל החלל שתחת העמוד, ובכלל זה לחלל שתחת הפרח, והכלים שתחתיו נטמאים. הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁהיו שניהם תַּחַת הַפֶּרַח, והיינו שהעיטור של הפרח מאהיל גם על הטומאה וגם על הכלים הנמצאים סמוך לעמוד, תחת הפרח, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – אם אותו עיטור בולט בשיעור טפח על טפח מחוץ לעובי העמוד עצמו, ויש בינו לבין הטומאה לפחות גובה טפח, הרי מקום זה נחשב כאהל המת, ואם גם הטומאה וגם הכלים נמצאים שם, הרי הכלים טְמֵאִין. וְאִם לָאו, שאין תחת הפרח טפח על טפח בגובה טפח, אין זה נחשב כאהל, והכלים טְהוֹרִין.

'פַרְדַּסְק' הוא ארון הנמצא בתוך עובי הכותל, ויש לו דלתות הנפתחות לתוך הבית, אם היו בכותל שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים זֶה בְצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, וטומאה רצוצה (שאין מעליה אויר טפח) נמצאת בכותל תחת אותן פרדסקים, נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן לבית, הוּא – אותו פרדסק עצמו ומה שבתוכו, וְהַבַּיִת ומה שבתוכו, טָמֵא, כיון שטומאה רצוצה בוקעת ועולה מתחת הכותל לתוך אותו פרסדק, וכיון שהוא פתוח לבית נכנסת הטומאה לתוך הבית, וַחֲבֵרוֹ – ואילו הפרדסק השני טָהוֹר, כיון שהוא נחשב כאהל סגור בפני עצמו, שאין הטומאה בוקעת לתוכו (ואפילו באופן שהוא מעל הפרסדק התחתון שנטמא, כיון שהעליון הוא אהל סגור בפני עצמו הרי הוא חוצץ בפני הטומאה שתחתיו ואינה נכנסת לתוכו). וְאם היו שני הפרדסקים סגורים, רוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם – סגורים ואטומים בתוך הקיר, ודין הטומאה כדין כל טומאה המונחת בתוך כותל הבית, ויִדּוֹן כדין שהתבאר לעיל (מ"ג) לגבי אופן זה, שהוא, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבָּיִת, שאם היתה הטומאה בחצי עובי הכותל הקרוב אל הבית, הבית טמא, ואם היתה הטומאה בחצי השני, הרחוק מהבית, הבית טהור.