מסכת אהלות, פרק ט, משנה ב

משנה ב: הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא:

משנה ב: באותו אופן המבואר במשנה א', שהיתה הכוורת שוכבת על צידה, ופי הכוורת פתוח אל מחוץ לבית, אך הָיְתָה הכוורת גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, ונמצא שהאויר של הבית מעורב עם האויר שתחת הכוורת, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ – תחת הכוורת בחלק שמחוץ לבית, ויש שם אויר בגובה טפח, אוֹ שהיתה הטומאה בַבַּיִת, אוֹ עַל גַּבָּהּ של הכוורת, אפילו שהיתה הטומאה מחוץ לבית, הַכֹּל טָמֵא – כל מה שבבית או מתחת לכוורת, כיון שהאויר של הבית מעורב עם האויר שתחת הכוורת, ואפילו כשהטומאה על גבי הכוורת מחוץ לבית, הרי הטומאה בוקעת ויורדת אל האויר שתחת הכוורת ומטמאת את כולו, ומתוך כך נטמא גם כל הבית, שאוירו מעורב עם האויר שתחת הכוורת, אֶלָּא תוֹכָהּ – מלבד מה שבתוך הכוורת שאינו נטמא, כיון שהכוורת חוצצת ומצילה את הכלים שבתוכה שלא יטמאו. ואם היתה הטומאה בְּתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, הַכֹּל טָמֵא, כיון שאין הכוורת חוצצת על הטומאה שבתוכה שלא תצא החוצה, ומטמאה גם את אויר הבית וגם את האויר שתחת הכוורת וכל מה שבתוכם.