434. שינה (ב)
ומרגלא בפומיה (של הגר"א) היה, שכל ענין השינה לא בראו ה' יתברך שמו רק לזה התכלית, שכל מה שלא תהיה ביכולתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף, גם אחרי כל היגיעה והעמל, מצד הגוף, שהוא מסך המבדיל, מגלין לה בשינה, שהיא מופשטת אז מהגוף, ומלובשת בלבוש העליון, חלוקא דרבנן. (הקדמה לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא)
מדור זה מוקדש לע"נ גלעד בן משה ז"ל - מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ, וְכָתוּב אַפִּנְקָסֵיהּ דְגִלְעָד ז"ל:
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"
