מאמר ראשון, קטו 4

המשך קטו. החבר: אך האמת היא שגם בדברי הנביאים מפורש ענין השארת הנפש. בקוהלת כתוב 'וישוב העפר למקומו, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה'. וכן מפורשים פסוקים בדברי הנביאים על תחית המתים לעתיד לבוא ('יחיו מתיך נבלתי יקומון' (ישעיהו כ"ו י"ס), וכן 'רבים מישני אדמת עפר הארץ יקיצו' (דניאל י"ב ב)), וכן מבואר בדברי הנביאים הבטחה שישלח ה' לעתיד לבוא נביא בשם אליהו (מלאכי ג א) שכבר חי בעולם ונשלח להתנבא בימי אחאב, והוא אליהו, ולקחו האלוהים בעודנו חי, מבלי שיטעם טעם מיתה, כפי שלקח עוד מי שהוא אחר (והוא חנוך). וכן מפורש בתורה תפילה של אדם שהתנבא ברוח אלוהי, והתפלל על עצמו שימות מות ישרים ותהיה אחריתו כאחרית בני ישראל, (והוא בלעם). וכן מצאנו שאחד המלכים שאל נבואה מנביא מת, והתנבא לו נבואה בכל העתיד לבוא עליו, ממש כאילו התנבא בחייו (שמואל א פרק כ).