(96) שער התבונה, פרק ז

וְזֶה לְשׁוֹן זֹהַר חָדָשׁ: אָמַר ר' עֲקַיבָא: אַף עַל גַּב דְיֶהֱוֶי צַדִּיקָא רַבָּא מִכָּל עָלְמָא וְיֵימַר בִּישָׁא קֳדָם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (פֵּרוּשׁ: שֶׁיִּתְלוֹנֵן, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), אוֹ דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשֵׁהּ סַגִּי מִן כֻּלְּהוֹן, וְלָא אַשְׁכְּחָן צַדִּיקָא טָבָא כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל דָּרָא, וּמִשּׁוּם דְּאָמַר דֵּלָטוֹרִין עַל יִשְׂרָאֵל כוּ' דִּכְתִיב כוּ', בַּהּ שַׁעְתָּא אַבְאֵישׁ סַגְיָא קַמֵּהּ, תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב בֵּהּ? "וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲֹשׂתָיו עֻגַת רְצָפִים", מַהוּ רְצָפִים? אָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: כְּדֵין יָאוּת לְמֵיכַל מַאן דְּאָמַר דֵּלָטוֹרְיָא עַל בָּנַי כוּ'.

תרגום: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַף עַל גַּב שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מִכָּל הָעוֹלָם, וְיֹאמַר רַע לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שֶׁיִּתְלוֹנֵן עלָיו) אוֹ לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל מִכֻּלָּם, וְלֹא נִמְצָא צַדִּיק טוֹב כְּאֵלִיָּהוּ בְּכָל הַדּוֹר, וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ' דִּכְתִיב וְכוּ', בְּאוֹתָה שָׁעה חָטָא הַרְבֵּה לְפָנָיו. בֹּא וּרְאֵה, מַה כָּתוּב בּוֹ: "וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַּת רְצָפִים". מַהוּ רְצָפִים. ? אָמַר הַקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא: כָּזֶה רָאוּי לְהַאֲכִיל, לְמִי שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל בָּנַי וְכוּ'.

אָמַר ר' יִצְחָק: לֹא זָז אֵלִיָּהוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרוֹת זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת הוּא מַקְּדִּים וְאוֹמֵר לִפְנֵי הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עַכְשָׁיו פְּלוֹנִי, וְאֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁיִּכְתְּבוּ זְכוּתֵהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא דִּכְתִיב וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ בְּקִצּוּר.

מִכָּל זֶה נוּכַל לִרְאוֹת אֶת גֹּדֶל הַזְּהִירוּת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְאַדְּרַבָּה יַרְגִּיל עַצְמוֹ תָּמִיד לְעוֹרֵר רַחֲמִים וּלְהַזְכִּיר זְכוּתָן, וַעֲבוּר זֶה יִהְיֶה אָהוּב וְחָבִיב לִפְנֵי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּדְמָצִינוּ בְּיוֹמָא לְעִנְיַן גַּבְרִיאֵל, בְּעֵת שֶׁעָמַד חוּץ לַפַּרְגּוֹד וְעוֹרֵר זְכוּת יִשְׂרָאֵל, הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי הוּא זֶה שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל בָּנַי וְעַיְלוּהוּ לְגָוֵי עֲבוּר זֶה, עַיֵּן שָׁם.