6. דיני הבדלה בתפילה, ה-ו
ה. שכח ולא אמר אתה חוננתנו בתפלת ערבית, וטעם בטעות קודם שיבדיל על הכוס, חוזר להתפלל תפלת שמונה עשרה של ערבית, ואומר בה אתה חוננתנו. וקודם שיחזור להתפלל ערבית יתנה ויאמר: אם אני חייב לחזור ולהתפלל תהיה זו לתפלת חובה, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, תהיה תפלת נדבה".
ו. אחר תפלת שמונה עשרה אומרים מעומד "ויהי נועם וכו'" שובה ה' עד מתי וכו', יושב בסתר, וכופלים פסוק אורך ימים אשביעהו וגו'. שעל ידי כך נשלם השם היוצא ממנו. ואחר כך אומרים מיושב "ואתה קדוש וכו'", עד כל המיחלים לה', לפי שהוא זמן חזרת הרשעים לגיהנם ששבתו בשבת, ועל כן מאריכים בעניני תפלות כי ממתינין להם שיסיימו כנסיה אחרונה של ישראל תפלתם. ומתחילים מ"ואתה קדוש" ואין אומרים ובא לציון, משום שאין גאולה בלילה. ומנהגינו לומר "ויהי נועם וכו'" גם כשחל יום טוב באמצע השבוע. וכן בשבת חוה"מ.
