מסכת אהלות, פרק ט, משנה ח

משנה ח: הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא גַבָּהּ. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:

משנה ח: ובאופן שהתבאר במשנה הקודמת, שהתבטל מהכוורת שם 'כלי', והיה פיה פתוח לתוך הבית, אם הָיְתָה הכוורת גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, ונמצא שאויר הבית והאויר שתחת הכוורת מעורבים יחד, אם היתה טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ – תחת הכוורת, אוֹ בַבַּיִת, אוֹ בְתוֹכָהּ – בתוך הכוורת, הַכֹּל טָמֵא, כיון ששלש האוירים הללו מעורבים יחד, אויר הכוורת, אויר הבית, והאויר שתחת הכוורת, ולכן כאשר הטומאה באחד המקומות הללו נטמאים כל שלשת המקומות, אֶלָּא גַבָּהּ – ורק מה שמונח על גבי הכוורת אינו נטמא, כיון שהכוורת חוצצת בפני הטומאה שלא תעלה למעלה, כיון שאינה כלי. ואם היתה טומאה מונחת עַל גַּבָּהּ של הכוורת מחוץ לבית, רק מה שכְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא, אך תוך הכוורת, תחתיה, והבית, הכל טהור.