239. הלכות מוקצה ונולד, לג
הלכות מוקצה / ביטול כלי מהיכנו
לג. חפץ מוקצה, אסור לטלטלו, אך מותר להשתמש בו כשהוא במקומו, כגון לשבת עליו או להניח עליו דבר מה אך טוב להזהר מלהזיזו על ידי הישיבה או ההנחה עליו, אם אין צורך), וכן מותר לאכול על שולחן שמונחים עליו רק פמוטות, אף שהשלחן נהפך ל'בסיס' להם ואסור בטלטול. אולם, כשיש בשימוש זה משום כילוי המוקצה בידים, כגון לשרוף ביום טוב כלי עץ שנשבר בו ביום ואינו ראוי עוד למלאכתו הראשונה, הרי זה אסור גם בלא טלטול.
ומותר לנגוע במוקצה בידים אם אינו מזיזו כלל, אך אם יתנועע המוקצה על ידי נגיעתו (כגון מנורה תלויה), גם הנגיעה אסורה.
ההלכות הן מתוך הספר 'שמירת שבת כהלכתה', וכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר, הגרי"י נובירט זצ"ל. אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגָּלוּתֵינוּ.
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן, מִיַּד נִגְאָלִים".
(זוהר חדש, וישב)
