ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ו

כט) אבל עיר שכבשה הגייס והובקעה, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג מבית דין של גויים, ומי שגררתו חיה, או שטפו נהר, או נפלה עליו מפולת, נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים – מחמירים בכל דבר לשני צדדי הספק, שמא הוא חי ושמא הוא מת, ולכן אם היה גט אחד מהן ביד השליח, אינו נותנו לאשתו, ואם נתנו לה הרי זו ספק מגורשת. ואם נודע בבירור שמת הבעל קודם שיגיע הגט לידה, אינו גט.
ל) הבעל ששלח גט לאשתו, ועדיין לא הגיע הגט לידה, הרי הוא חייב במזונותיה ובכל תנאי כתובה, עד שיגיע הגט לידה, או שיגיע ליד שליח קבלה שמינתה האשה.