(135) שער התבונה, פרק טז

פרק ט"ז: בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי נִרְגָּנוּת.

וְיֵשׁ שֶׁסִּבַּת הֶרְגֵּל עֲוֹנָם בָּא לָהֶם מִצַּד מִדַּת נִרְגָּנוּת. וְהוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ וְחֻקּוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תּוֹאֲנוֹת עַל חֲבֵרוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵרוֹ בְּתֻמּוֹ מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר. וְיָדוּן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה, וְלֹא לִזְכוּת, וְכָל שְׁגָגָה יָשִׂים לְזָדוֹן וְחוֹשֵׁד חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּשִׂנְאָתוֹ אוֹתוֹ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, כָּאָמוּר: "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַמְנֻגָּע בַּמִּדָה הָרָעָה הַזֹּאת, לֹא יִמָּלֵט תָּמִיד מֵעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע עַל יְדֵי זֶה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה אוֹ מְדַבֵּר, יִתְרָאֶה לוִֹ שֶׁכִּוֵּן רַקּ נֶגְדּוֹ.

וְהִנֵּה הָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת, יִתְבּוֹנֵן בָּרָעוֹת הַמְסֻבָּבוֹת מֵהַמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִנָּצֵל מִמֶּנָּה.