מאמר שני, כא-כב

כא. הכוזרי: אמור לי מעט דברי חז"ל שזכורים לך בענין זה.

כב. החבר: הנה אמרו חז"ל 'הכל מעלין לארץ ישראל, ואין הכל מוציאין', האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ, רשאי בעלה לגרשה, והיא מאבדת את זכויות כתובתה. וכן האיש שמסרב לעלות עם אשתו לארץ, זכאית האשה לחייבו בגירושין ולתת לה כתובתה. לעולם ידור אדם בארץ ישראל, ואפילו בעיר שרובה נכרים, ואל ידור בחוצה לארץ, אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה למי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה למי שאין לו אלוה, והראיה מדוד המלך, כשנאלץ לברוח לחוץ לארץ אמר 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים', הרי שלדור בחוץ לארץ דומה לעבודת אלוהים אחרים.