מסכת מעשרות, פרק ג, משנה י 1

משנה י: תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְנוֹטָה לַגִּנָּה, אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר. עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה וְנוֹטָה לֶחָצֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר. וְאִם צֵרַף, חַיָּב. עוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ וְנוֹטָה לְחוּצָה לָאָרֶץ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנוֹטָה לָאָרֶץ, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר.

משנה י: תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר הקובעת למעשרות, וְנוֹטָה בנופה לַגִּנָּה, הפטורה ממעשרות, נמצא שהגזע של התאנה בחצר המחייבת במעשרות ואילו הפירות עצמם נמצאים באויר הגינה, שאינה קובעת למעשרות, עומד האדם בגינה וקוטף מהתאנים, ואוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ, אפילו בקטיפת שתי תאנים או יותר, וּפָטוּר, כיון שלא נכנסו הפירות לאויר החצר. אבל אם היתה התאנה עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה, וְנוֹטָה בנופה לֶחָצֵר, כיון שהפירות עצמם נמצאים באויר החצר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, ופָּטוּר ממעשרות, וְאִם צֵרַף שתי תאנים או יותר, חַיָּב במעשרות, כיון שהפירות נמצאים בחצר הקובעת למעשרות, ואין הולכים בזה אחר הגזע, הנמצא בגינה.

היתה התאנה עוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ, שזהו מקום המחייב במעשרות, וְנוֹטָה בנופה לְחוּצָה לָאָרֶץ, שזהו מקום פטור, או שהיתה התאנה עומדת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנוֹטָה לָאָרֶץ, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר – מקום הגזע, שאם הוא בארץ אף הפירות הנוטים לחוץ לארץ חייבים במעשרות, ואם הגזע בחוץ לארץ אף הפירות הנוטים לארץ פטורים ממעשרות.